סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע גודל הקהילות ושם המשפחות.
נראה, כי הכוונה לאמסאביג. עיין ערך.
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע גודל הקהילות ושם המשפחות.
נראה, כי הכוונה לאמסאביג. עיין ערך.
הישוב מסאגד מוזכר מספר פעמים בהקשר למלחמות הטורקים ואימאם בשנת תר"ס-1905. הישוב מוזכר בהקשר לישובים: מפחק, בית רדם, טוילה, הרי בועאן, כ'מיס, ועוד, ישובים הנמצאים ממערב לצנעא, שבחלקם הגדול חיו יהודים.
לא ידוע אם היה במקום ישוב קבע של יהודים. מ"מ, סמוך ממש לעלייה לא חיו יהודים במקום.
עפ"י המסורת שבפי יהודי הכפר סודה, בתקופה עתיקה חיו יהודים בכפר זה. לא ידוע מתי ועל איזה רקע פסק הישוב היהודי מהכפר.
סמוך לעלייה הגדולה לארץ נותרו בכפר ערימות של פסולת מעבודת הקדרים היהודיים.
הישוב נמצא על מבצר מדרום לעיר מנאכ'ה.
בהרי חראז היו ישובים רבים בהם חיו יהודים, אך לא ידוע בודאות אם גם בישוב זה חיו יהודים.
מ"מ, סמוך ממש לעלייה לא חיו יהודים במקום.
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר מספר קטן של משפחות יהודיות. לא ידוע שמות המשפחות.
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות.
שם הכפר ידוע לי מהספר על יהודי אגברי, שם נכתב, כי שני אחים שלום ויוסף, אחי המחבר, נשאו להם לנשים שתי אחיות מכפר מסחף.
שם הישוב מעאן ידוע לי מתוך כתובה אשר נכתבה בשנת תר"ס-1900. הכתובה נמצאת בתוך דיואן שירים. בכתב היד 77 דפים קטנים, בכתיבה לא מקצועית הדיואן בדפים 1 עד 63. בדפים 66 עד 69 חלקי הכתובה. החתן המוזכר בכתובה הוא מחפוץ' בן סעיד גמל והאשה מרים בת יחיא גמל, ביום ג' ט"ז באב שנת ברי"א (לשטרות-תר"ס-1900) במאתא אלמעאן.
מעבק ממוקמת מדרום לנפת חוגריה, במעבר לנפת עדן. היא שמשה נקודת מכס, במעבר שבין מחוז תעיז שבשליטת האימאם, לבין אזור עדן שהיה בשליטת הבריטים.
לא ידוע אם היה במקום ישוב יהודי.