נראה, כי מדובר בכפר מצואם. עיין ערך קודם
שם הישוב ידוע לי מכתב יד מהמאה הי"ז. בשנת תמ"ט- 1689 העתיק הסופר ר' זכריה בן יוסף את הלכות שחיטה לרמב"ם עם פירוש. בכתב היד ל"ט דפים.
בקולופון כתוב:
ספרא חלשא... זכריה בר' יוסף ש"צ... השלמתיו יום ג' דהוא ט'... אדר שת תרין אלפין לשטרי (תמ"ט-1689), במאתא אלמצואס.
שם הכפר ידוע מקינתו של המשורר ר' סעיד אסבט על גלות מוזע, בשנת תל"ט-ת"מ (1679). משמע, שחיו יהודים בכפר לפני הגלות.
לא ידוע המיקום המדויק של הכפר, ואף לא ידוע ישוב יהודי במקום בדורות האחרונים.
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע המיקום המדויק של הכפר, גודל הקהילה ושם המשפחות.
ואולי הכוונה לכפר שבנפת סופיאן. עיין ערך הבא.
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות.
יתכן והכוונה לכפר מקבר, שבנפת סחר מצפון תימן.
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר ארבע או חמש משפחות יהודיות: כהן, כערור, ועוד.
הכפר מקאטירה נמצא מדרום מזרח לדובחאן.
במחצית הראשונה של המאה העשרים חיו במקום מרי יוסף רצ'א, מחבר הספר על יהודי חוגריה, ואביו. הם לא חיו במקום עם בני משפחתם, אלא "עאזבו", דהיינו, חיו במקום באמצע השנה לצורך פרנסה, ואילו בני המשפחה נותרו במקום הקבוע, ובחגים הגדולים היו שבים אל משפחותיהם.
במקום גידלו אפרסקים, קאת מרוכז, ועוד.
בשנים תרע"א-תרע"ג (1911-1913) נלחמו השבט בני...
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. הכפר ידוע גם בשמו הנוסף: מלח. עיין ערך מקחייא.
הכפר נמצא ליד אגברי.
לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות. מ"מ, סמוך לעלייה הגדולה לארץ לא חיו יהודים בכפר.
בתחילת המאה העשרים חיו יהודים בכפר. לא ידוע לי מיקומו המדויק של הכפר.
שם הכפר ידוע לי מפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בשנים תרע"א-תרפ"ו (1911-1926). הכפר אינו מוזכר בחלק של רשימת התורמים, אלא בחלק של המאזן הכספי, ולכן לא ידוע לי גודל הקהילה ושם המשפחות.
בתחילת המאה העשרים מנתה הקהילה היהודית בכפר שלוש משפחת בערך.
בפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בשנים תרע"א-תרפ"ו (1911-1926), מפורטים שמות התורמים: מרי יוסף חווה ובנו יחיא ריאל, סאלם בן יחיא שלוש ריאל ואמו של אסעד ריאל.