סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר ארבע משפחות יהודיות: לוי, וחש, שאמע ושוכרי.
קהילות תימן
תצוגת 751 - 760 מתוך 1942
שם הכפר מסוור או מסוור אלעוקלה, כדלקמן.
בתחילת המאה העשרים מנתה הקהילה היהודית בכפר חמש משפחות בערך.
בפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בשנים תרע"א-תרפ"ו (1911-1926), מפורטים שמות התורמים: יחיא חגבי ובניו דאוד סאלם יחיא וסעיד, אשר תרמו ריאל ורבע.
במקום אחר בפנקס כתוב, שמכפר מסוור עוקלה תרמו: יחיא חגבי ובניו הנז"ל, יחיא ג'וזי ובניו יחיא...
ביב': מכתביהם ע' 160, 161, 232, 248 , צדוק
מספר ישובים היו בתימן בשם מסוור, ולא תמיד ידוע לי בודאות לאיזה ישוב הכוונה. לכן, מומלץ לעיין גם בערכים הקרובים.
בנפת חראז אזור מנאכ'ה היו שלושה כפרים בהם חיו יהודים: קרן אלדהור, כ'ראבה ואלקריה. בית הקברות של הכהנים כונה מסוורה.
המקום מוזכר בהקשר לרעב אשר היה בתחילת המאה העשרים, כנראה, בשנת תרס"ה-1905, אז התאספו להתפלל, כמקובל בבצורות ואסונות גדולים.
ביב': יחיא צברי ע' 121
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר שלוש משפחות יהודיות: עאשרי, רצ'א ובשארי.
ביב': צדוק 1622 המקור: יעקוב סעיד מחדרה, גויטין כרטסת 661
הכפר מסייב ידוע לי לראשונה מהמאה הי"ח.
במסוודה-פנקס בית דין צנעא נכתב ביום חמישי כ"ב בתמוז בפ"ו-תקל"ה-1775, כי יחיא בן סאלם רבעי גירש את אשתו ידידה בת יוסף סבאעי. בזמן הגירושים פרץ ביניהם ויכוח בנוכחות קבוצה גדולה: יוסף בן יחיא ת(ו)רכי, יהודה ויחיא בני סלימאן פאיז מנהם, וכן בפני מרי אברהם ואחיו מרי סליאן חאזי מכפר מסייב.
בתחילת המאה העשרים מנתה הקהילה היהודית בכפר אחת עשרה...
ביב': מסוודה ע' 181-תפ"ה, אנציקלופדיה ב' ע' 42, 68, 86, פנקס השליחות 29, צדוק 306 המקור: יוסף יהודה מנתניה
אזור מסכאת נמצא בצפון מזרח תימן. ממזרח לאזור זה לא היו ישובים כלל, וכמובן אף לא היו ישובים יהודיים במרחק של עשרים ימי הליכה.
לא ידוע אם באזור מסכאת חיו יהודים.
ביב': מסעות חבשוש ע' 177
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחה.
ביב': גויטין כרטסת 666, צדוק 304
הכפר נמצא במרחק של כ-30 ק"מ מדרום לצנעא.
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחה.
ביב': גויטין כרטסת 665
עפ"י המסורת, צאצאי מרי שלום שבזי כונו שאער- משורר, וחיו בכפר מסילה ולא בעיר תעיז.
בתקופות קדומות היה הכפר מיושב ביהודים רבים, ואולם, בסוף המאה הי"ט נספו רוב יהודי הכפר במגיפת הדבר. הישוב התפרסם בזכות מרי דוד בן שמעון שרעבי, הרב הראשי וראב"ד. נולד בשנת תרל"ג-1873, עלה לארץ בשנת תרפ"ה-1925, ונפטר בשנת תש"ל-1870.
הכפר הוקם מחדש לאחר שנספו יהודי הכפר, על ידי יהודים ממקומות שונים...
ביב': אנציקלופדיה א' ע' 635, נחשונים ע' 382, חוזה שרעב א' ע' קי"ז, צדוק 991 המקור: חיים כהן מבקוע
עמודים
- « לעמוד הראשון
- ‹ לעמוד הקודם
- …
- 72
- 73
- 74
- 75
- 76
- 77
- 78
- 79
- 80
- …
- לעמוד הבא ›
- לעמוד האחרון »