בנֵי חַרְב
שם הכפר ידוע לי מספרו של מרי שלום בן זכריה תנעמי, אשר חיבר את הספר מעין גנים בשנת של"ה-1575. הספר עוסק במדרשים לתורה ולהפטריות. בכתב היד ר"נ דפים, והוא חסר בתחילתו ובסופו. בקולופון כתוב, כי בשנה זו היה רעב כבד כתוצאה מהבצורת, ומתו אנשים רבים.
בקולופון כתוב:
נשלם זה המדרש בחסד האל וברחמיו יום שני (לחודש) אלול שנת אתתפ"ו שנין לשטרי, במאתא בני חרב מן ואדי עאשר (תתקיים לישראל דדיירין בגוה) עד דתתבני קרתא ירושלם אמן וכן יהי רצון... בשנת העתקת המדרש הזה וחיבורו, אירעה בארץ בצורת של כלייה בעולם ומתו קהל גדול... והגיע שער התבואה חמשה חרוף זהב וחצי, ושער החליפין של חרף זהב... כסף סורי. אשא תפילה לאל שוכן בטחון... ואן ידון אותי לכף זכות... אין הנבואה שורה לא מתוך... אני הקל הקלים ועפר רגלי החכמים של(ום בן זכריה דידיע) אלתנעמי יש"ל. חברתי וכתבתי זה המדרש.
ישנם סימנים לחיי יהודים בכפר עד לגלות מוזע בשנת ת"ם-1680.