כפר בני סומיע היה באזור הכפרים: בני קובר, בני מורר, נואזה ועוד.
סמוך לעלייה הגדולה לארץ שמש רב אזורי לכפרים אלו מרי חיים בן אברהם שרעבי, אשר נולד בשנת תרפ"א- 1921 בכפר קובר.
הרב סעדיה חוזה כתב בספרו, כי בתקופות מסוימות היה בכפר בית דין, אם כי, נראה, שבסמוך לעלייה הגדולה לארץ לא היה בכפר בי"ד.
ברשימות מחנה העולים גאולה, שליד עדן, מוזכר הכפר פעמיים, פעם עלו לארץ בעלייה...
אזור בני סחאם ידוע לי ממסעותיו של ר' חיים חבשוש, בחיפושיו ובהעתקותיו אחר כתובות עתיקות במזרח תימן בשנת תר"ל-1870. בספרו הוא מתאר את רצח שוכר בן שלום משרקי בשנת תרל"ח-1877 או 1878. שוכר משרקי היה סוחר תבואה, והתפרסם מאוד בין השבטים כמו אביו. הוא הלך להפקיד את כלי הנשק היקרים שלו, שני רובים ושלוש חרבות מכוסים בקישוטי כסף, בתמורה לתבואה. הוא נסע מאזור בני גבר לאזור בני סחאם אל נשיא שבט כ'ולאן....
האזור נמצא בסמוך לשעובה, מספר שעות הליכה מאלגוירה. באזור היו הכפרים הבאים: מחגר, בו חיו שני מניינים של יהודים, הוירב, הוב סוירב כפר יהודים כהנים, וכן ששה או שבעה כפרים נוספים, בהם חיו מוסלמים בלבד. באזור בני עבאס לא היתה עיר מרכזית.
באזור שעובה הסמוך, חי ר' דאוד יעקוב נגאר, אשר היה מורם של חלק מזקני חרף אלהיגה ובני עבאס.
לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות. אחד מהם היה משה אבראהים...
בתחילת המאה העשרים חיו בכפר ארבע משפחות יהודיות בערך. בפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בשנים תרע"א-תרפ"ו (1911-1926), מפורטים שמות התורמים: סאלם צאלח ובניו מרי יוסף אשרס ובנו אברהם, אחיו סאלם אשרס ומרי אברהם בן מרי סלימאן אברהם. סך התרומה מיהודי הכפר שש ריאל.
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר ארבע משפחות יהודיות, משפחת אשרס ועוד.
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר.
דרך מחנה העולים גאולה, שליד עדן, עלתה לארץ אשה נשואה כבת עשרים עד שלושים שנה, ממשפחת מדהלה. שם משפחתה הקודם: מדאר.
משפחת מדהלה ידועה מנפת חידאן שבצפון תימן, ולכן הסתברות גדולה שמדובר בכפר שבנפת חידאן. חכמי משפחת מדהלה מוזכרים בחלק ב' של האנציקלופדיה.
במקום נוסף כתוב, כי דרך מחנה העולים גאולה עלו לארץ שני יהודים: שני נערים רווקים...
בדורות האחרונים שכנה הקהילה היהודית בשכונה נפרדת מהמוסלמים. שכונה זו היתה מחולקת לחמש שכונות סמוכות קטנות יותר: חוגמה, גוביילה, מעזב, שארע אספל ובית קאסם. בקהילה היו שלושה בתי כנסת.
בתחילת המאה העשרים מנתה הקהילה היהודית בעיירה שישים ושלוש משפחות בערך.* בפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בשנים תרע"א-תרפ"ו (1911-1926), מפורטים שמות התורמים במספר מקומות:...
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע לי מיקומו, גודל הקהילה ושם המשפחות.
שם הכפר ידוע לי מרשימות מחנה העולים גאולה, שליד עדן. ברשימות אלו כתוב, כי דרך מחנה העולים עלתה לארץ אשה נשואה כבת עשרים עד שלושים שנה, ממשפחת סעיד. שם משפחתה הקודם: רצ'א.
נראה, כי הכוונה לישוב בני עואץ'. עיין ערך הבא.
בני עואץ' הוא אזור בנפת עודיין, ליד הכפר ג'עוד, וכנראה, גם הכפר מחלה. ברשימות הישובים של גויטין כתוב, כי באזור זה היו חמישים ושבעה כפרים. השם ידוע לי גם מאיזכורו של ר' שלום מנחם ג'עדי, אשר היה חבר במועצת מחנה העולים גאולה, שליך עדן, יחד עם מרי חיים סנואני ואחרים. הם הושלכו לכלא על ידי מנהלת המחנה, עקב פעילותם למען שמירת המסורת והצניעות במחנה העולים.
ישנם שני מסמכים: כתובה ודיואן, אשר...
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר חמש עד שש משפחות יהודיות בערך. לא ידוע שם המשפחות.
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר שלוש משפחות יהודיות בערך. לא ידוע שם המשפחות.