קהילות תימן

תצוגת 1601 - 1610 מתוך 1942

שכונה, הכוונה לשכונת היהודים באותה עיר, בעיקר בערים הגדולות. היה בצנעא, ברדאע ועוד.

שכונת יהודים בסמוך לערים גדולות בתימן. קאע אליהוד היה בצנעא ובישובים שונים בתימן.

שם הישוב ידוע לי מסידור אשר נכתב בשנת תרל"ד- 1874. בכתב היד 162 דפים, ובהם סידור כמנהג צנעא. בשער כתב היד כתוב: נכתב פה ק"ק קאע אליזוד יש"ל מערי צנעא... תחת ממשלת... שולטן עבדל אלעזיז, בשנת בקפ"ה.

בקולופון כתוב:

נשלם... היום לחרבן בית ראשון... ברפ"ט שנים ולבית שני אתשצ"ח.

ואולי הכוונה לקאע אליהוד. עיין ערך.

ביב': כת"י בר אילן 79-36782

נראה שלא חיו יהודים בכפר באופק קבע, אלא "עאזבו" שם, דהיינו, עבדו במקום מספר שבועות וחדשים, ובחגים המרכזיים היו שבים אל משפחתם. אחד מהם הוא מנחם עמראן, אשר משפחתו חיתה בכפר מזבר. הוא התאונן על הכסף הרב שחייבים לו המוסלמים, ועל כליו שהותיר שם. המוסלמים במקום נחשבו שונאים מאוד ליהודים.

בשנת תרפ"ב-1922 נשבה סעיד סלימאן כהן על ידי בני שבט הקוביטי, והובא בפני כהן הדת שלהם. הוא חייב אותו...

ביב': תימנה ע' 47, 97-101

שם הכפר ידוע לי מספר מסעותיו של ר' יחיא צברי בתחילת המאה העשרים. לא ידוע לי אם היה במקום ישוב יהודי. מ"מ, סמוך לעלייה הגדולה לארץ לא חיו יהודים בכפר.

ביב': יחיא צברי ע' 109, צדוק

באזור קדס היו הישובים: אצוירה, חרב ועוד.

באזור הזה "עאזבו", סעיד יוסף כהן, דהיינו, יהודים חיו שבועות וחדשים לצורך פרנסה, ובחגים היו שבים אל משפחתם.

המוסלמים באזור היו שונאי יהודים, אך השיך המקומי היה מחסידי אומות העולם. מאזור זה היה מביא יוסף חסן רצ'א אתרוגים ומוכר לרבים. תקנה שאינה כתובה, כי רק לו היה מותר לסחור באתרוגים, במחיר "בקשה" אחת לאתרוג, "מפני שזו היתה אחת מדרכי...

ביב': תימנה

שם הכפר ידוע לי מכתב יד אשר נכתב במאה הט"ו. כתב היד הוא חומש בראשית ושמות. לא ידוע שם הסופר. בכתב היד 266 דפים. ברשימת הבעלים של כתב היד כתוב: מנצור בן סאלם הלוי מקרית קדס דובני.

ביב': כת"י בהמ"ל 154-98235

עמודים