ראש גלות בדרום מערב דובחאן, מהלך שעתיים הליכה מגוירה.
נותר בידינו כתב יד משנת תקצ"ח-1838 אשר נכתב בקורמה. הסופר הוא ר' יאשיה בן זכריה הרופא גרנעי, ואחיו ר' יעיש. הם העתיקו את מדרש חמדת הימים וקובץ בהלכות שחיטה. בכתב היד המדרש לחומשים בראשית ושמות.
בקולופון כתוב:
ושם זה הכותב יאשיה בן זכריא הרופא מכונה אלגרנעי. ותשלם כל המלאכה בחודש אייר כ"ז בו בחד בשבא בקמ"ט לשטארות (...
העיירה נחשבת ראש גלות.
בתחילת המאה העשרים מנתה הקהילה היהודית בכפר מאה משפחות בערך. ברעב הכבד שהיה בתימן בשנת תרס"ה-1905 נספו רוב יהודי הכפר, ונותרו בו מספר גברים, יתומים ואלמנות.
בשנת תרע"א-1911 בזמן פעילותו של יבניאלי בתימן מנתה הקהילה עשר משפחות בערך.
סמוך לעלייה הגדולה לארץ מנתה הקהילה עשרים וחמש משפחות בערך: ואדעה, דאוד, סאלם, חדאד, יוסף, ועוד.
בתחילת המאה העשרים חיו יהודים בכפר. לא ידוע לי המיקום המדויק של הכפר. את המיקום מצפון לצנעא, הערכתי על סמך הישובים המוזכרים בסמיכות לכפר.
בפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בשנים תרע"א-תרפ"ו (1911-1926), מוזכר שם הכפר בחלק של המאזן הכספי, ולא בחלק של התורמים, ולכן לא ידוע לי מספר המשפחות ושמותיהן.
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות.
שם הישוב קויעה ידוע לי ממכירת כתב יד בשנת בכ"ח- תע"ז-1717. כתב היד נמכר ליחיא בן סאלם, והמוכר הוא יוסף בן יחיא צאלח.
כתב היד גופו נכתב על ידי הסופר ר' שלמה בן משה הלוי חשפי-רזקאני בשנת רפ"ד-1524 בישוב אלפצ'ירה, שבנפת חאשד מצפון לצנעא. כתב היד הוא רמב"ם הלכות משפטים ושופטים.
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות.
בתחילת המאה העשרים מנתה הקהילה היהודית בכפר שמונה משפחות בערך.
בפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בשנים תרע"א-תרפ"ו (1911-1926), מפורטים שמות התורמים: סלימאן מחדון ריאל, סלימאן בן אברהם שעתאל שש ריאל, יחיא צבי שלוש ריאל, דאוד עזירי ובנו יחיא שלוש ריאל, יעיש עזירי ריאל ורבע, והנשים: צ'ביה בת קפרי, סלוה בת קמאס ושמעה בת קפרי חמש ריאל ורבע.
סמוך לעלייה הגדולה לארץ לא היה ישוב קבע של יהודים בכפר.
שם הכפר ידוע כמקום בו היתה חנות ליוסף סעיד אתריב. בשל חובו לאחד הערבים לא הצטרף ליהודי ביחאן בזמן העלייה. רעייתו ג'אליה בת מנצור יחיא נפטרה בדמי ימיה שנתיים לפני העלייה הגדולה. הוא היה בגיל ארבעים שנה, והיה לו בן בגיל תשע שנים בזמן העלייה.
משפחתו לא עלתה לארץ, וכאשר שהו בני קהילת ביחאן במושב עג'ור שבאזור בית גוברין, נודע...