סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות.
קהילות תימן
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות.
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות.
שם הכפר ידוע לי מתוך כתובה אשר נמצאה בתוך דיואן שירים, אשר הועתק במחצית הראשונה של המאה העשרים.
בדיואן, כתובים שירים למשוררי שרעב: מרי רצון בן עמרם מנגם, ר' דוד בן יוסף צאיר ור' סעדיה בן חיים. בתוך כתב היד נותר קטע מכתובה מהמאה הי"ט, אשר נכתב "במאתא אלקחפה", וישנה סבירות גדולה שאף הכתובה ממחוז תעיז, והוכנסה לכתב היד לצורך שמירה כמקובל בתימן.
דרך מחנה העולים גאולה, שליד עדן, עלו...
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע המיקום המדויק של הכפר, גודל הקהילה ושם המשפחות.
נראה, כי לא היה ישוב קבע של יהודים במבצר, אלא באזור.
עיין עוד ערך: צלו.
הכפר ידוע כמקום מגוריו של מרי שלום שבזי במאה הי"ז. עפ"י מסורת אחת, אבות אבותיו גרו בכפר, ובשלב מאוחר יותר עברה המשפחה להתגורר בשבז, ומכאן שם משפחתו שבזי. עפ"י מסורת אחרת, את הישוב בנו היהודים בתחילת המאה הי"ז עפ"י צווי הטורקים. הם כפו על היהודים, ובתוכם על מרי יוסף משתא, אביו של ר"ש שבזי, לבנות את הישוב, כפתו אותם בשלשלאות ברזל, עינו אותם והיכו אותם במשך שנה. לאחר מכן הובסו הטורקים במלחמה עם...
המבצר נמצא ליד חרף אלהיגה.
לא ידוע אם היה במקום ישוב קבע של יהודים. המקום מוזכר בהקשר לבית שרצה המושל לבנות במבצר. מ"מ, סמוך לעלייה הגדולה לארץ לא חיו יהודים במקום.
קלעת מקטרי היתה החשובה שבמצודות נפת חוגריה. המוסלמים באזור היו חסרי השכלה בסיסית, ורק כמאתיים איש ידעו קרוא וכתוב. כפרים שלמים לא ידעו להתפלל ומהו צום הרמצ'אן. לעומת זאת, הם היו מכניסי אורחים והיו שומרים ומגינים על היהודים שבאו להתפרנס באזור. מחבר הספר על יהודי חוגריה, ר' יוסף רצ'א ואביו ר' רצון "עאזבו" שם, דהיינו, עבדו שם שבועות וחדשים, ובחגים המרכזיים היו שבים אל משפחותיהם.
נראה, שלא...
המבצר משמש בית סוהר מחוזי, ומרדכי יצהרי כתב בספרו כי הוא נכלא במבצר זה.
עמודים
- « לעמוד הראשון
- ‹ לעמוד הקודם
- …
- 161
- 162
- 163
- 164
- 165
- 166
- 167
- 168
- 169
- …
- לעמוד הבא ›
- לעמוד האחרון »