קַרְיֵה

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר כחמישים משפחות יהודיות. כשליש מהתושבים היו צאצאי יהודים מומרים. עפ"י מסורת זקני הישובים בית עד'אקה וחגה, מדובר ביהודים שהמירו את דתם בשנת ת"ס-1700, כאשר קם מלך חדש במערב תימן וכפה ואנס את היהודים להמיר את הדת. חלק נהרגו על קידוש השם, חלק ברחו וחלק המירו את דתם עד יעבור זעם. חלק מאלו שהמירו את הדת בעיקר בכפרים שליד בית עד'אקה, לא חזרו ליהדות, ונשארו כקהילה עצמאית, שכן הם התנתקו מהקהילה היהודית אך לא הצטרפו למוסלמים. הם התחתנו בינם לבין עצמם בלבד, עדותם לא התקבלה בבית המשפט של המוסלמים, ועוד.