קהילות תימן

תצוגת 1391 - 1400 מתוך 1942

" א ב ג ד ה ו ז ח ט י כ ל מ נ ס ע פ צ ק ר ש ת

צ'וּלִַים

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר משפחת אחת בלבד, משפחת תאבעי.

ביב': צדוק 555 המקור: יחיא מוסא מראש העין

בחלק מהמסמכים כתוב, כי הישוב היה בנפת עמראן. בשנת ת"ס-1700 קם מלך חדש במערב תימן, אנס את היהודים להמיר את דתם, החריב את בתיהם ושדד את רכושם. חלק ברחו, חלק מתו על קידוש השם וחלק המירו את דתם. הישובים המוזכרים בגזרה זו הם מצפון ומצפון מערב לצנעא: חגה, ת'לא, צ'ולימה, כוחלאן, צברה, כ'מיר, בית עד'אקה, סוד, סודה, שרפה, ואדעה, צ'אהר, ועוד.

בשנת תע"ט-1719 העתיק הסופר ר' יוסף בן זכריה מרחבי את...

ביב': אנציקלופדיה א' ע' 355, חלק ב', מכתביהם ע' 21, 58, עליית מרבד הקסמים ע' 130-132, צדוק 386 המקור: שלמה שרוי מראש העין, פנקס השליחות 16, גויטין כרטסת 970

לערך המלא >>

צ'וּעַמַר

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר משפחה אחת, משפחת דאוד.

ביב': צדוק 1039 המקור: דוד שרעבי מירושלים

לערך המלא >>

צ'וּרַאב

באמצע המאה הי"ט חי בצ'וראב מרי יחיא בן סעדיה עוזירי וחיבר את הספרים שערי קדושה, הלכות נידה בשנת תרי"ג-1853, פרי צדיק בשנת תרי"ח-1858 וזבחי אלהים העוסק בהלכות שחיטה בשנה זו.

בשנת תרמ"ז-1887 העתיק בצ'וראב הסופר ר' יוסף בן שלמה עוזירי, את ההגדה של פסח. הוא מתושבי הכפר רדם, שליד צנעא, וכנראה, נדד לפרנסתו. נכתב במימון ר' משה נחמ"ן.

בקולופון כתוב:

בריך רחמנא דסייען, נכתבה...

ביב': אנציקלופדיה א', חלק ב' ע' 11, 57, 88, 128 (תיקון לכתוב באנציקלופדיה), מחקרים ע' 91, פנקס השליחות 7-8

לערך המלא >>

צ'וּרַאן

הכפר ממוקם מצפון לצ'אלע.

במקום היתה קהילה יהודית עתיקה.

בשנת תרע"א-1911 סייר בדרום תימן שליח העלייה יבניאלי, ובמסגרת שליחותו העביר את שאלות הרב קוק לחכמי תימן. על תשובת חכמי צ'וראן חתומים: מרי דוד משה ומרי חסן דאוד. הוא כתב, כי הקהילה היהודית מנתה עשרים משפחות בערך.

סמוך לעלייה הגדולה לארץ מנתה הקהילה היהודית בכפר ארבעים משפחות בערך: בטייה, חדאד, דוגמה, מורי, צ'אלעי,...

ביב': אנציקלופדיה א' ע' 84, 522, יבניאלי, חיים סעדון, תימן ע' 119, חיים צדוק, מן המיצר ע' 257, לקסיקון ע' 231, חוזה שרעב ע' קכ"ב-46, צדוק 1036 המקור: חיים חסן מעזריאל, גויטין כרטסת 970

לערך המלא >>

צ'וּרַאן

לערך המלא >>

צ'וּרַאן

המקום היה מרכז שלטוני.

רצהבי פרסם את האגרת אשר שלחו יהודי צ'וראן ליהודי חברון בשנת תמ"ד-1684, בנושא גלות מוזע, אשר אירעה בשנת תל"ט-ת"מ (1679). לא ידוע בודאות האם הכוונה לישוב שבנפת אנס, אך נראה כי מדובר בנפת אנס, בהתבסס על העובדה, כי הם גלו באופן אישי, בגופם ובעצמם למוזע.

בשנת תס"ד-1704 נכתב סידור תפילה בישוב נסמי שליד צ'וראן, כפי שכתב הסופר ר' סעדיה בן שלמה קיסי. עיין ערך נסמי...

ביב': אנציקלופדיה א' וב', חכמים וסופרים ע' 254, 256, רצהבי בתוך: מכתביהם ע' 53, נחשונים ע' 116, לקסיקון ע' 203, צדוק 556 המקור: יחיא חאפדי מבני עייש, גויטין כרטסת 969, כת"י 4715°8

לערך המלא >>