קהילות תימן

תצוגת 1351 - 1360 מתוך 1942

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חי בכפר יהודי אחד בשם, יחיא יעקוב.

ביב': צדוק

נראה שהכוונה לכפר עכואן. עיין ערך.

ביב': לקסיקון ע' 91

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר ארבע משפחות יהודיות: חסן, אחמר ופרחי.

ביב': צדוק המקור: נסים שרעבי מבקוע

סמוך לעלייה הגדול לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות.

ביב': גויטין כרטסת 897

באזור מנאכ'ה היו ישובים בהם חיו יהודים, אך לא ידוע לי אם בכפר עתארה חיו יהודים.

ביב': יחיא צברי ע' 120

הידיעות הקדומות ביותר על הכפר הן משנת רפ"ד- 1524. בשנה זו העתיק הסופר ר' שלמה בן משה הלוי חשפי-רזקאני את משנה תורה לרמב"ם. כתב היד נעתק במימון ר' זכריה בן שלמה. כעבור עשרות שנים העתיק גם נינו ר' סעדיה בן יהודה בן משה בן שלמה בן משה הלוי רזקאני-חשפי את הלכות הרמב"ם. כתב היד השני הועתק במימון ר' משה בן שלום ובניו יצחק ויהודה.

בקולופון כתוב:

נשלם... אדר שנת אלפא ותמני מאה ותלתין...

ביב': אנציקלופדיה א' ע' 180, 308, פנקס השליחות 10 (צדוק 374)

סמוך לעלייה הגדולה לארץ מנתה הקהילה היהודית בכפר שלושים משפחות בערך. האזור הררי, ומשופע מעיינות אשר זרמו לברכת אגירה. בכפר היו שני בתי כנסת, וראש הקהילה היה ר' יחיא מונגם. היו יהודים בעלי אדמות שעיבדו בעמצם את שדותיהם, וגידלו: דגנים, קטניות, תירס, דורה ועוד.

נראה, כי מדובר בכפר פגרה שבנפת עוד שבמחוז אב, שם חיו עשרות משפחות.

עיין עוד ערך הבא.

ביב': לקסיקון ע' 215

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר משפחה אחת של יהודים, ממשפחת יהודה.

ביב': צדוק 834 המקור: יוסף פנחס מבת שלמה

עמודים