קהילות תימן
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות.
נראה, כי הכוונה לישוב צ'יק שבנפת כ'ולאן. עיין ערך קודם.
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר שלוש או ארבע משפחות יהודיות, ממשפחות ישועה ודאוד.
דרך מחנה העולים גאולה, שליד עדן, עלתה לארץ אלמנה כבת חמישים עד שישים שנה, ממשפחת כהן.
מבצר צ'פיר מוזכר בהקשר למלחמות הטורקים והאימאם בשנת תרנ"ג-1893. לא ידוע לי אם היה במקום ישוב יהודי. מ"מ, סמוך לעלייה הגדולה לארץ לא חיו יהודים במקום.
במחצית השנייה של המאה הי"ט חי בכפר מרי חסן-יפת בן אברהם תעיזי-שאער, מגדולי המקובלים והמשוררים בדרום תימן. נפטר בשנת תרע"ב-1912.
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר חמש או שש משפחות יהודיות.
העיירה נמצאת במרחק של חצי יום הליכה מעמראן.
בתחילת המאה העשרים מנתה הקהילה היהודית בעיירה צ'ואלע שלושים ושתיים משפחות בערך.
בפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בשנים תרע"א-תרפ"ו (1911-1926), מפורטים שמות התורמים: מרי סאלם מהאצרי שתי ריאל, סעיד בן יחיא בן דאוד כשתי ריאל, יחיא בן חיים מהאצרי שלוש ריאל, סלימאן בן יחיא גמיל, יחיא מעצארי ריאל, יחיא מוסא...
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע מספר המשפחות ושמותיהן.
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע לי גודל הקהילה ושם המשפחות.
שם הישוב ידוע לי כמקום מגוריו של מרי יצחק צברי, אשר הלך ללמד תורה לתשב"ר בכפר אלקאנע, שכונה בעיר רדאע, והחליף בתפקיד את מרי יהודה ערקובי.
סמוך לעלייה הגדולה לארץ לא חיו יהודים בכפר, אך עפ"י העובדה, כי היה בכפר בית כנסת חרב, משמע שהיתה במקום קהילה יהודית. לא ידוע מתי ועל איזה רקע פסק הישוב היהודי מהכפר.
עמודים
- « לעמוד הראשון
- ‹ לעמוד הקודם
- …
- 137
- 138
- 139
- 140
- 141
- 142
- 143
- 144
- 145
- …
- לעמוד הבא ›
- לעמוד האחרון »