באזור היו שלושה כפרים בהם חיו יהודים. הדרך לכפר היתה קשה, והחלה עם חציית נהר בנא, עברה כולה בשטח הררי עד לפסגה, שם ניצב הכפר. היהודים היו גבוהים חסונים כיאה לאנשי ההרים, והערבים כיבדו אותם.
הקהילה היהודית מנתה שלושים משפחות יהודיות בערך. המשפחות העיקריות בכפר: בני עיש, בני מת'נא, ובראשם מרי יחיא מת'נא. לרובם היו אדמות, והשוק השבועי התקיים ביום שישי. יוסף סאלם היה סוחר גדול, ואחיו מרי...
בעבר היתה בכפר קהילה יהודית גדולה. רוב יהודי הכפר עלו לארץ בשנות השלושים של המאה העשרים. רבים מתו בעיירה לחג', בדרך לעדן.
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר חמש או שש משפחות יהודיות.
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר משפחת אחת בלבד של יהודים אושתי משפחות.
לא ידוע שם המשפחות.
באזור שבין צעדה לחידאן היו שבעה ישובים בהם חיו יהודים: אמלח, מגז, פלה, ערו, סאקין, ואדי אכואלד וסוק את'נין. בכל האזור חיו שלושים ושש משפחות, 69 נפש.
בכפר פלה חיו ארבע משפחות יהודיות: 7 גברים, 8 נשים, 4 בנות, 4 בנים. סה"כ 23 נפש.
שכונת היהודים העתיקה של צנעא כונתה "אלפליחי". בשנה מסוימת גורשו היהודים משכונה זו, ונאלצו לחיות באלסאילה. העיר התפשטה לכוון מערב, ולכן הכפר נמצא בתוך העיר. אף משכונה זו גורשו היהודים בהמשך.
יהודי הכפר פרוה מוזכרים ארבע פעמים במסוודה- פנקס בית דין צנעא במחצית השנייה של המאה הי"ח.
ראשית, ביום חמישי ח"י באדר ב' בע"ח-תקכ"ז-1767 נכתב, כי סאלם בן סעיד אבו סעיד גירש את אשתו סעידה בת סעיד רחבי, וגבתה את בגדיה לפי שומה בישוב פרוה. רבע קרוש העבירה לגביית יחיא והב, ובהמשך מפורטים התשלומים הכרוכים בגירוש. משמע שהיה להם בן.
שנית, ביום חמישי ט' במרחשון ב"פ-תקכ"ט-1768 נכתב, כי...
הכפר נמצא באזור שבין צעדה לנגראן, הצפון הרחוק ביותר של תימן, היום בשטח השיפוט של סעודיה. בכל האזור הזה היו שבעה ישובים בהם חיו יהודים, וסמוך לעלייה חיו בכל האזור שלוש עשרה משפחות יהודיות בלבד.
בתחילת המאה העשרים מנתה הקהילה היהודית בכפר פרע שלוש משפחות בערך.
בפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בשנים תרע"א-תרפ"ו (1911-1926), מפורטים שמות התורמים:...
בתחילת המאה העשרים חיו בכפר פרע בני משפחה אחת של יהודים בערך.
בפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בשנים תרע"א-תרפ"ו (1911-1926), מפורט שם התורם: דאוד פרעי, אך לא מצוין הסכום.
עפ"י המסורת, פתחה הוא השם העתיק של העיירה סדה שבמחוז ירים. עיין ערך.
בשו"ת פעולת צדיק (חלק א' ס' קכ"ג ע' פ"ז) נשאל מהרי"ץ שאלה מיהודי פתחה, היא סדה, האם מותר לצאת מחוץ לתחום שבת בשוט עם מקל, כנגד בעלי חיים. לא ידוע שם השואל. תשובת מהרי"ץ שמותר.
בשנים אלו נמכר כתב יד בשנת בפ"א-תק"ל-1770 בישוב פתחה. תוכן כתב היד הוא דרשות אמרי שפר לר' נפתלי בן יוסף אשכנזי. כתב היד נעתק, עפ"י...
באזור פוט חיו יהודים עד תחילת המאה העשרים. רוב יהודי הכפר היו ממשפחת מחדון, ולהם בית כנסת אחד שנקרא "אלעיליא". בבית הכנסת היו עשרה ספרי תורה.
לא ידוע על איזה רקע עזבו יהודי הכפר בתחילת המאה העשרים.