בנֵי אַחְלַס

בתחילת המאה העשרים חיו בכפר שבע משפחות יהודיות בערך. בפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בשנים תרע"א-תרפ"ו (1911-1926), מפורטים שמות התורמים: מרי יוסף שרארה ובניו יחיא דוד ושלמה, אחיו שלום שרארה, אחיו שלום שרארה "אלזקן" ובניו יחיא וסעיד, אביו הארון שרארה, שלום חמאמי ובנו סעיד, יחיא שלמה חדאד ושלמה יוסף חדאד.

סמוך לעלייה הגדולה לארץ מנתה הקהילה היהודית בכפר עשר משפחות בערך: שרארה, סעיד, זקן, חמאמי, חדאד ומחפוד.

בשנת תש"ז-1947 שלחה התאחדות התימנים בישראל סיוע לעניי תימן, ובתוכם לעניי נפת חראז, בישובים: מנאכ'ה, בני אחלס, הג'רה, עיר עאנז והוזאן. בכפר בני אחלאס מפורטים השמות הבאים: סאלם חמאמי ד' נפשות, יחיא סלימאן חדאד ז' נפשות, סאלם שרארה ה' נפשות, יחיא זקן ד' נפשות, סעיד חמאמי ו' נפשות, אלמנת סאלם זקן, בת רמצ'אן, סאלם זקן ב' נפשות, אלמנת סלימאן שרארה ובניה ה' נפשות, כ'אדיה בת סעיד ויתומה ב' נפשות. סה"כ ל"ז נפש.