קרית רבה

שם הישוב ידוע לי מכתבי יד אשר העתיק הסופר ר' שלמה בן יצחק הלוי צנעאני במאה הי"ח.

בשנים תקל"ז-תקל"ט (1777-1779) הוא העתיק את מדרש חמדת הימים לר"ש שבזי. עפ"י דבריו בקולופונים של כתבי היד, הוא חי בישוב סר מקרית צפא, ובגלל מצבו הכלכלי הקשה ביותר נאלץ לנדוד ממקום למקום כדי להעתיק ספרים ולכסות את חובותיו. הוא העתיק בישובים: קרית צפא, ת'בושעה וקרית רבה. כיון שהישוב קרית צפא היה באזור סר שבנפת בני חשיש, על כן אני מעריך, כי גם הישובים האחרים נמצאים באזור זה. יתכן כי הישוב נמצא הרחק משם, ולדעת גלעד צדוק נמצא הישוב באזור שרעב בדרום תימן. חיזוק לדיעה זו הוא שם המשפחה צאירי, הנפוץ בעיקר בדרום תימן. מימן את הכתיבה, כאמור, ר' רצ'א בן סעיד צאירי.

את כתב היד הראשון כתב בשנת תקל"ז-1777 במימון ר' רצ'א בן סעיד צאירי בקרית אלרבה. בכתב היד המדרש לחומשים ויקרא, במדבר ודברים.

בקולופון כתוב:

ספרא חלשא ומסכינא... שלמה ב"א יצחק ב"א משה ב"א אברהם בן הלוי תנצב"ה המכונה אלצנעאני מן בלאד סר מן קרית אלצפא. אני שכתבתי אני חלוש הכוח... המדרש חמדת ימים בקרית אלרבה... ונשלם זה המדרש יום ד' כ"ו באדר ראשון שנת קפ"ח (תקל"ז- 1777)... ונכתב על שם החבר הטוב רצ'א (רצון) בר כמ"ו סעיד באמ"ו שלמה אלצאירי תנצב"ה.