בתחילת המאה העשרים חיו בכפר שתי משפחות יהודיות בערך. בפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בשנים תרע"א-תרפ"ו (1911-1926), מפורטים שמות התורמים: מרי יצחק כ'ועי שלוש ריאל ושלום כ'ועי שתרם אף הוא שלוש ריאל.
קהילות תימן
תצוגת 11 - 20 מתוך 251
בתחילת המאה העשרים מנתה הקהילה היהודית בכפר שש עשרה משפחות בערך. בפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בשנים תרע"א-תרפ"ו (1911-1926), מפורטים שמות התורמים: מרי סעיד כהן ובניו יחיא וחיים ארבע ריאל ורבע, אחיו מחפוץ' כהן ריאל ורבע, אחיו אהרון כהן ריאל ורבע, יחיא צאלח שתי ריאל, מוסי' הארון שתי ריאל, סעיד ועלאני ריאל אחת, יחיא סלימאן ובנו שמעון ריאל אחת, מרי סאלם גחש...
ביב': אנציקלופדיה ב' ע' 20, 73, פנקס השליחות 26, 36, צדוק 457
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר שלוש עד ארבע משפחות יהודיות: אהרון, מקייטן, ועוד.
ביב': צדוק 474 המקור: משפחת אהרון מאשדוד
נפת בלאד רוס כוללת את הישובים הבאים: דאר ביצ'א, ועלאן, כד'אר, עצאר, עתמין, קארה, ועוד.
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע לי המיקום המדויק של הכפר, גודל הקהילה ושם המשפחות.
ביב': גויטין כרטסת 91 (צדוק 1141)
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות.
ביב': גויטין כרטסת 72
סמוך לעלייה הגדולה לארץ לא חיו יהודים בכפר, אלא נותרו בו חורבות של הישוב היהודי. לא ידוע בודאות מתי ועל איזה רקע ננטש הכפר. עפ"י האגדה, היתה בכפר צירעה אשר גרמה צער רב לתושבים, וכאשר לא נמצא פתרון לבעיה עזבו התושבים את הכפר.
ביב': צדוק 585 המקור: הרב עובדיה דמתי מרחובות
שם הישוב ידוע לי מכרטסת הישובים היהודיים בתימן שערך גויטין. הוא רשם ליד שם הישוב סימן שאלה. משמע, ששם הישוב אינו ודאי. כמוכן, לא ידוע גודל הקהילה, אם היתה כלל, ושם המשפחות.
יתכן והכוונה לישוב: בית יזידי. עיין ערך.
ביב': גויטין כרטסת 68, הולנדר, תימן בן צבי, 42
עמודים
- « לעמוד הראשון
- ‹ לעמוד הקודם
- 1
- 2
- 3
- 4
- 5
- 6
- 7
- 8
- 9
- …
- לעמוד הבא ›
- לעמוד האחרון »