קהילות תימן

תצוגת 31 - 40 מתוך 251

בתחילת המאה העשרים מנתה הקהילה היהודית בכפר עשרים ושתים משפחות בערך. בפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בשנים תרע"א-תרפ"ו (1911-1926), מפורטים שמות התורמים: סלימאן יחיא מחפוץ' קביסי ובנו מרי חיים ונכדו סאלם, מוסי' יחיא ובניו יעיש ומחפוץ', הארון סלימאן, מוסי' סלימאן ובניו סאלם וסלימאן, אברהם יחיא ובנו סאלם, יחיא דאוד ובנו סעיד ונכדיו יחיא דאוד סלימאן וסעיד (תרמו...

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר בני משפחה אחת של יהודים, משפחת צנעאני.

ביב': צדוק, גויטין כרטסת 76

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר ארבע עד חמש משפחות יהודיות: צברי, סאלם, סעיד ועוד.

ביב': צדוק 126 המקור: ש' והב מצלפון

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר שתי משפחות יהודיות, משפחות יהודי וג'מילי.

ביב': גויטין כרטסת 79, צדוק 1139

באזור בית נעם, אשר בנפת בני מטר, היו כשנים עשר כפרים.

ישנו כפר עם שם דומה: בית אנעם, כפר הנמצא בנפת כ'ולאן. ע"ע.

נראה, כי סמוך ממש לעלייה הגדולה לא חיו יהודים באזור.

ביב': צדוק 223

במחצית הראשונה של המאה העשרים מנתה הקהילה היהודית בכפר תשע משפחות בערך: יחיא סעיד הארון, אחיו צאלח, אחיו שלום, אחיו שאול, שלמה סעיד הארון, בנו שלום, שלום סעיד, שלום צאלח עוא ודאוד יחיא.

בפנקס משלמי מס החסות של מחוז רדאע, אשר כתב מרי יחיא עומיסי, רב מחוז רדאע האחרון והאחראי על גביית המס, מוזכרים שמונה המשפחות הראשונות.

בחודש אייר תש"ב (4/1942, רביע אכ'ר 1361) פנה דאוד יחיא מהכפר...

ביב': פעולות צדיק לר"י עומיסי ע' שי"ב, שמ"א, שס"ח, שפ"ה (צדוק 658), נחשונים ע' 64, גויטין כרטסת 78

הכפר בית סאלם ידוע לי לראשונה משנת תקפ"ה-1725. בשנה זו נמכר סידור כתב יד, אשר נכתב בישוב בית רדם בשנת ת"ח-1648, במימון ר' סעדיה בן זכריה צברי. כתב היד נמכר בשנת תכ"ט-1669 לר' אברהם בן יצחק אכ'לופי, ונמכר שוב בכפר בית סאלם בשנת תקפ"ה- 1725 על ידי הגב' מלאח בת חיים, לר' סעיד בן שוכר אכ'לופי. חתומים על המסמך-שטר המכירה, מנהיגי הקהילה, כנראה: ר' שלמה בן דוד ופלוני בן משה.

מספר שנים מאוחר...

ביב': אנציקלופדיה א' ע' 17-19, 617, גברא, לתולדות משפחת אכ'לופי ע' 57-60, שלמה אלמוג ירושלים

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר שתי משפחות יהודיות, ממשפחת עוזירי.

ביב': צדוק 142 המקור: מ' גהסי מב"ב, גויטין כרטסת 83 (גויטין מזהה את המקום בנפת בני בהלול)

העדויות הקדומות שיש בידינו על ישוב יהודי בבית עד'אקה הן משנת ת"מ-1680. המקום מוזכר בקינתו של המשורר ר' סעיד בן אסבאט על גלות מוזע, משם משמע, כי יהודי בית עד'אקה יצאו לגלות ככל יהודי מרכז תימן.

לאחר הגלות חזרו היהודים לגור במקום. זאת אני למד מכתב יד של הלכות שחיטה, אשר העתיק הסופר ר' שלום בן זכריה קארטה בשנת תנ"ו-1696. הוא היה מלמד תינוקות ומצבו הכלכלי היה קשה. יתכן והוא סבו של הסופר...

ביב': אנציקלופדיה חלק א' וב', פנקס השליחות 18, 19, צדוק 131 המקור יוסף עוזרי מב"ב, עמרם עוזרי מב"ב, גויטין התימנים, מכתביהם ע' 21, 58, 232, 248, נחשונים ע' 69

שם האזור בית עמאר ידוע לי מכתב יד משנת שכ"א- 1561. בשנה זו העתיק הסופר ר' שלמה בן משה מוסאיי את מדרש הגדול. בידינו נותר דף בודד מכתב היד ובו הקולופון, ממנו ניתן ללמוד, כי סיום ההעתקה היה ביום רביעי י"ח באדר שכ"א-1561, וכי את המדרש העתיק לשימוש אישי לו ולאחיו.

בקולופון כתוב:

ספרא חלשא ומסכינא שלמה בן משה אלמוסאיי שצ"א (שמרו צורו אמן) דכתב יתיה לנפשיה ולכל אחוהי, יהא סימן טוב...

ביב': אנציקלופדיה א' ע' 316

עמודים