באזור היו שני כפרים בהם חיו יהודים.
דרך מחנה העולים גאולה, שליד עדן, עלו לארץ בעלייה הגדולה מאה ועשרים יהודים, כעשרים וחמש משפחות. גיל העולים: 21 ילדים, 36 נערים, 28 מעל 20 שנה, 16 מעל 30 שנה, 14 מעל 40 שנה, 4 מעל 50 שנה, ואחד מעל 60 שנה. 56 נשואים, 10 אלמנות, 12 יתומים, 4 רווקים. חצי זכרים וחצי נקבות. ארבעה מתוכם נפטרו במחנה.
שמות המשפחות: אברהם, געדי, געיד, דוד, חבאני, חדאד,...
ידועה גם בשמה המאוחר יותר זנגיבר. יש המזהים את זנזיבר דרומה יותר.
נתיב מעבר חשוב לנוסעים, אל העיר עדן, ממזרח תימן: חבאן, שוקרה, לודר, ועוד.
הישוב היהודי במקום ידוע מזמן הגאונים, ובמאה הי"ג שאל חכם מוסלמי בשם צנג' את אחד מחכמי אביאן, מה פירוש המשפט "אהיה אשר אהיה" (רצהבי בספר בואי תימן).
בדורות שלפני העלייה הגדולה לארץ היו באזור זה שניים או שלושה ישובים בהם חיו יהודים:...
לא ידוע לי על ישוב יהודי קבוע בכפר זה, וכנראה, שלא חיו יהודים רבים באזור זה, כפי שלא חיו בכל מערב תימן, באזורים הסמוכים לחוף ים סוף. באזור היו שני כפרים בהם חיו יהודים. לא ידוע לי שמותיהם. דרך אבו עריש נסעו קבוצת העולים מצפון תימן לארץ בשנת תרס"ט-1909.
סמוך לעלייה הגדולה לארץ לא חיו יהודים בכפר, אך במקום נמצאו כתובות יהודיות ומעט קברים.
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר שתיים או שלוש משפחות יהודיות. שם המשפחות: מנצור ושאמע.
במרחק של שלוש שעות הליכה ממזרח לאגברי נמצא מרכז השלטון ובית המשפט בנאד'רה. בסמוך הישובים סדה ודאר סעיד.
בשנת תר"פ-1920 רבני הקהילה היו: מרי יעיש מנצור כהן ומרי ישראל חנינה, אשר חי בסמוך. החליף את מרי יעיש כהן, אחיו, מרי יחיא בן מנצור כהן. הם הסמיכו את מרי מסלם יחיא וחש, בשנים אלו, ובשנת ת"ש-1940 הוא קיבל הסמכה מבי"ד ד'מאר להיות אחראי על השוחטים באזור סדה ואגברי.
מנהיג הקהילה,...
סמוך לעלייה הגדולה לארץ לא חיו יהודים בכפר, אך בכפר נותר בית הכנסת החרב. לא ידוע מתי ועל איזה רקע עזבו היהודים את הכפר.
ישוב יהודי סמוך: מעזב, אשר בגבל מלחאן.
באד'רע נכתבה כתובה בה' באדר תרכ"ז-1867, בנשואי אהרון בן מוסא אחסן ותרנגה בת יוסף. מוזכרים: נסים בן זכריה, זכריה בן סעיד וחיים בן שוקר טביב. שם הישוב: "במתא אד'רע דעל עינא דמיא אלעין מותבה".
בסוף המאה הי"ט רב הקהילה היה מרי יוסף גראמה. בשנים אלו או בתחילת המאה העשרים הגיע לכפר ר' יחיא צברי. מרי יוסף גראמה ביקש את עזרתו בהכנת כתובה ובסידור...
במרחק של כ-6 ק"מ מדרום לישוב גבל עמר שכנו שלוש עיירות מבוצרות: קפלת אלג'הלי, מביאן ואד'נוב. בנפת חגה היו קהילות יהודיות רבות, אך לא ידוע לי אם היה ישוב יהודי קבוע באד'נוב.
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חי במקום יהודי אחד.