בלוג יהדות חברה וקהילה
בתקופה האחרונה מליל שני של פסח ספרנו ספירת העומר כל עדה כמנהגה. הרב רצאבי כבר הביא בספרו את פסיקת הרמב"ם ולאחריו השו"ע שבליל שני של פסח, מתחילין לספור ספירת העומר, וסופרין מעומד (שו"ע המקוצר סימן צב' א).
וששה דברים הן מצותן מעומד וסימנם על"צ של"מ, ואילו הן: עומר, לולב, ציצית, שופר, לבנה, מילה.
ובכולם כתוב "לכם".
עומר-"וספרתם לכם ". לולב-"ולקחתם לכם". ציצית-"והיה לכם לציצית".
שופר-"יום תרועה יהיה לכם". לבנה-"החדש הזה לכם". מילה-"המול לכם כל זכר".
מובא בספר מאה שערים, להרי"צ גיאת הלכות חדש וספירת העומר עמוד קח: קבלנו מרבותינו דאסמכתא דספירת העומר בעמידה מדכתיב מהחל בקמה תחל לספור, ללמדך שבקימה ובעמידה תספור.
דבריו הובאו בדברי השואל בשו"ת הרמב"ם.סימן לג', וכן מובא דרש זה בפסיקתא דרב טוביהו (מדרש לקח טוב), פרשת אמור דף כט ע"ג. וכן מובא במחזור ויטרי (לרבינו שמחה תלמיד רש"י) הלכות פסח, סימן קג. ספירת העומר בעמידה, לפי שכל מעשה העומר בעמידה היה, ועוד כתיב מהחל חרמש בקמה, אל תקרי בקמה אלא בקומה. ע"כ .וז"ל בהלכות לולב סימן שעו: "מצאתי שכל מצוה שכתוב בה לכם מברכין מעומד וכו', וכולהו ילפינן מעומר, דכתיב וספרתם לכם, מה להלן מעומד, דכתיב בקמה ודרשינן בקומה...וכו'."
בסידור רבינו סעדיה גאון וכן בעוד תכלאלים קדומים לא הזכירו כלל בהלכותיהם לספור בעמידה ואולי בזמנם לא נהגו כן, אולם הרמב"ם עבודה, תמידין ומוספין פ"ז הלכה כ"ג:"... ואין מונים אלא מעומד, ואם מנה מיושב יצא".
וכן פסק להלכה הגר"ע יוסף זצ"ל שזקן או חולה שקשה להם לעמוד רשאים לכתחילה לשבת (ראה קול סיני אייר סיון תשל"א, דשעת הדחק כדיעבד דמי).
וראה עוד מה שכתב באור הלכה סימן תפט א: "... ולעומת זאת מלשון הקדמון הרי"צ גיאת... ובמוצאי שבת שאומרים לאחר תפילת ערבית 'ויהי נועם' וקדושא דסידרא כשהן יושבין, נהגו ראשונים לברך ש"ץ מעומד וכל הקהל עונין אמן בכוונה שלא להטריח הצבור לחזור ולעמוד עכ"ל.
וכן כתב בעל אורחות חיים בשם רב האיי גאון. שהרי בתקופתם היו יושבים ע"ג מחצלאות ע"ג הקרקע.
וכבר העיר על כך בהרחבה הרב רצאבי בשו"ת עולת יצחק ח"א סימן ט"ז. אמנם מנהג אבותינו בתימן הגם שישבו ע"ג הקרקע מ"מ בספירת העומר עמדו גם במוצאי שבת. ומה יפה מאוד מנהגינו, שהמורי מכריז בקול רם עומר וזאת על מנת שהציבור הרחב ישמע ויכוון לצאת ידי חובת הספירה אם ההכרזה לצבור שאומר את ספירת העומר שהם עדיין יושבים אחר קדיש תתקבל (אמירת הספירה כאן משום שכל העם נמצאים בבית הכנסת וברוב עם הדרת מלך שהרי העומר נקצר בעסק גדול, ראה מהרי"ץ עץ חיים דף מא') אז ההכרזה היא גם לומר להם תעמדו ותכונו כי מנהגינו בספירה היא מעומד. ואם ההכרזה היא לצבור שאומר את הספירה לאחר עלינו לשבח {ראה כף החיים סס"ק קב' כדי שלא להפסיק בסדר התפילה} אז גם להם יש פניה של המורי עומר, המתינו (וראה מה שכתב בנהר מצרים דף לג' ע"א שמנהגם לספור אחר קדיש תתקבל, כי בעונותינו הרבים פשתה המספחת שהקהל יוצאים מבית הכנסת באמירת עלינו לשבח ויש חששא טובא שישכחו לספור). ולכן המורי אומר בקול רם עומר ... אל תמהרו לצאת מבית הכנסת, שמא תשכחו לספור.
