בלוג יהדות חברה וקהילה

בספר 'יפה ללב' נכתב שמצוות ציצית מביאה את האדם לידי יראת החטא, וז"ל: "...'יראתו' גימטריא 'ציצית בבגדו', וזהו שאמר הכתוב 'וּבַעֲבוּר תִּהְיֶה יִרְאָתוֹ' [שמות כ,יז] וכו'... עכ"ד. ור''ל דמי שיש לו ציצית בבגדו מביאו לידי יראת חטא".האגודה לטיפוח מורשת יהדות תימן
ועוד איתא בספר 'אוצר הציצית' שמצוות ציצית מזכירה את ייחוד הבורא ומעוררת את בני האדם לירוא מפני בורא עולם: "בציצית מפורש (במדבר טו, לט) 'וראיתם אותו' וגו' 'ולא תתורו' וגו', ולשון 'לא תתורו' משמע לא שייעקר ההרהור מלב לגמרי, רק שיהיה בכוחו לדחותו. כי כל זמן שהאדם נזכר בעול מלכות שמים ועול תורה ועול מצוות שעליו יכול בקל לגעור ביצר ולדחות כל מחשבת חוץ מזה.

מקור נוסף שבו הובאה ראיה לכך שהציצית מונעת מהאדם חטא ועוון, נמצא בספר 'צנצנת מנחם', שם למד המחבר מהאדם הראשון, וז"ל: "צריך טעם למה דווקא ציצית בבגדים הוי עדות כדכתיב 'וּרְאִיתֶם אֹתוֹ וּזְכַרְתֶּם אֶת כָּל מִצְוֹת ה' [במדבר טו,לט]'.  ואומר דהיינו טעמא, דקודם שחטא האדם הראשון הלכו ערומים בחוץ ולא יתבוששו, ואחר שחטאו ידעו כי ערומים הם 'וַיַּעַשׂ ה' אֱלֹהִים לְאָדָם וּלְאִשְׁתּוֹ כָּתְנוֹת עוֹר וַיַּלְבִּשֵׁם' [בראשית ג,כא], ומשום הכי כשאדם לובש בגדים על גופו צוה הקב''ה שיעשה להם ציצית לזכור את כל מצות ה' ולא 'וְלֹא תָתֻרוּ אַחֲרֵי לְבַבְכֶם וְאַחֲרֵי עֵינֵיכֶם' [שם], דייקא ר''ל כאשר עשה אדם וחוה שראו שטוב העץ למאכל ונחמד להשכיל ותאוה הוא לעיניים וחמדו אותו עי''ז ואכלו ועברו על מצוות ה'... שפיר הא דאמרו דהציצית הן הן העדות לאדם שלא יחטא עוד כאדם הראשון".

ובפירוש הספורנו לתורה כתב וז"ל: "וּרְאִיתֶם אֹתֹו, וּזְכַרְתֶּם אֶת כָּל מִצְות ה'. תִּזְכְּרוּ שֶׁאַתֶּם עֲבָדִים לָאֵל יִתְבָּרַךְ, וְשֶׁקִּבַּלְתֶּם מִצְוֹתָיו בְּאָלָה וּבִשְׁבוּעָה, וְזֶה בִּרְאוֹתָם הַצִּיצִית שֶׁהוּא כְּחוֹתַם הַמֶּלֶךְ בַּעֲבָדָיו. וּבָזֶה תַּחְדְּלוּ מִתּוּר 'אַחֲרֵי לְבַבְכֶם' לְהַשִּׂיג שְׁרִירוּת לִבְּכֶם בְּעשֶׁר וְכָבוד אֲפִלּוּ בְּגָזֵל, 'וְאַחֲרֵי עֵינֵיכֶם' לְהַשִּׂיג תַּאֲוות שֶׁנְתַתֶּם עֵינֵיכֶם בָּהֶן".

ומעניינים הם דברי 'נתיבות שלום' וז"ל: "כתב הרמב''ם, אין לך דבר בכל התורה כולה שהוא קשה לרוב העם לפרוש אל מן העריות וכו', לפיכך ראוי לו לאדם לכוף יצרו בדבר זה ולהרגיל עצמו בקדושה יתירה ובמחשבה טהורה ובדעה נכונה כדי להנצל מהן... וכן מצות ציצית שקולה כנגד כל תרי''ג מצוות, כי היא מצוה הכוללת את כל תרי''ג המצוות, וכנגד כל תרי''ג האברים והגידים, שמטהרת כל גופו של יהודי ומכניסה קדושה בכולו. בכל מצוה יש ענין פרטי וכח סגולי מיוחד לקדש יהודי בפרט מסוים, ואילו הכח הסגולי של מצות ציצית הוא תיקון כללי שנתן הקב''ה לטהר את כל האברים של יהודי בבחינת זה לעומת זה...".

ועל כן במצוה זו דייקא נאמר במדרש: "כל זמן שהחבל הזה בידך יש לך חיים, 'וְאַתֶּם הַדְּבֵקִים בַּה' אֱלֹהֵיכֶם חַיִּים כֻּלְּכֶם הַיּוֹם' [דברים ד,ד]".  כלומר, מצוות הציצית היא החבל שמהווה את הקשר בין האדם היהודי לה' יתברך, כי מצוה זו שקולה כנגד כל תרי''ג המצוות, והיא מקיפה ועוטפת את כל גופו של האדם היהודי על כל אבריו וגידיו, ומטהרתו ומקדשתו להיות קדוש ומיוחד לה' יתעלה, וזהו החבל וקשר הדביקות הרעיונית בבורא עולם. בקיום מצווה זו כהלכתה נפסע צעד חשוב נוסף לקראת מטרתנו להיות קדושים ומובחרים לה', ולמילוי ייעודנו בהקמת ממלכת כהנים וגוי קדוש שקוראת בקול רם, צלול וברור: 'בְּשֵׁם ה' אֵל עוֹלָם' [בראשית כא,לג] – לידיעת ה' ולייחודו.

וכ"כ לי הרה"ג עזריה בסיס שליט"א, וז"ל: "וענין נשיקת הציצית כבר נהגו לנשק הציצית והתפילין...".

הגר"י קאפח תיעד בספרו 'הליכות תימן' את מנהגי תימן השונים, ושם הוא מתאר את השתלשלות מנהג זה למרות שהיו לו גם מתנגדים, וז"ל: "בפרשת ציצית נושקים את הציצית שלש פעמים. בעת אמירת 'וְעָשׂוּ לָהֶם צִיצִת', 'וְהָיָה לָכֶם לְצִיצִת', ו'לְמַעַן תִּזְכְּרוּ'... וכשמגיע ל"ואמונתו קיימת" נושקים שוב את הציצית ומניחים אותו מידיהם".

לסיכום הדברים, בגמרא דרשו את הפסוק 'וּרְאִיתֶם אֹתוֹ': "ראיה מביאה לידי זכירה, זכירה מביאה לידי עשיה". ברם, אין שום אזכור לנישוק וחיבוק הציציות ואף לא לאחיזתן.

מנהג אחיזת הציציות בשעת קריאת שמע, החל ככל הנראה בארץ ישראל, התפשט עד לבבל, ושם רב נטרונאי גאון יצא נגד המנהג ושלל את הצדקתו.

מנהג אחיזת הציציות המשיך להתפשט לספרד ולאשכנז, אך עדיין היה נחלת יחידים בלבד. התפשטות קבלת האר"י הביאה לתוספת נדבך למנהג והוא נישוק הציציות. מעת זו, פשט המנהג בקרב כלל עם ישראל והוא לא נחשב עוד כמנהג בעלמא אלא כהלכה מרכזית ומחייבת לכל דבר ועניין.

במהלך ההיסטוריה, הפכה קריאת שמע ממצוות ייחוד ה' והמלכתו בקריאה ובזכירה, למצווה שנלווים אליה טקסי נישוק וחיבוב שונים.

למעוניינים ניתן לרכוש אצלי טלית תימנית מקורית 'שמלה' שחורה, פלאפון: 052-4700429

comments powered by Disqus