בלוג יהדות חברה וקהילה

חודש ניסן או חודש האביב הוא גם חג החירות, החג המציין את יציאת בני ישראל ממצרים מעבדות לחירות. כך כותב הרמח"ל – הרב משה חיים לוצאטו (1707-1747):

"הנה ביציאת מצרים נבררו ישראל ונבדלו מכל העמים, להיות מתעלים במדרגתם ממדרגת האנושיות החומרית, ולהיות ראויים להתעטר בעטרות הקדושה. ומה שעד אותו הזמן היה חשך החומריות מתגבר בגוף וגורם לאור התורה הקדושה שלא יאיר"

הרמח"ל נולד בעיר פאדובה שבאיטליה בשנת 1707. תחילת המאה ה-18 היתה תקופה לא פשוטה ליהודי אירופה. העולם היהודי היה עדיין בעיצומם של תהליכי התאוששות מהפוגרומים הקשים שפקדו אותו במאה ה-17. כמו כן, עלייתה ונפילתה של התנועה המשיחית שבראשה עמד משיח השקר שבתאי צבי, הותירה גם היא חותם ניכר בעם. כתוצאה מכך היהודים בקהילות אירופה הפכו חשדנים ומסוגרים יותר. אלה הדברים הנכתבים בספרי ההיסטוריה או במאמרים על התקופה. מה שלא נכתב בספרי ההיסטוריה הנלמדים בבתי הספר וראוי להיות חלק מהידע על התקופה שגם בתימן הייתה זו תקופה קשה ליהודים. בעקבות תופעת משיח השקר שבתי צבי והשפעתה בתימן ובשל מאורעות נוספים - בשנת ה'תל"ו (1676) עלה לשלטון בתימן האימאם אלמהדי (אחמד בן חסן אבן אלאימם אלקאסם). אשר פרסם גזירות דת קשות על היהודים ובהן הוראה לסגור ולהחריב את כל בתי הכנסת בתימן. בתימן החלה תקופה קשה ליהודים, שהחלה בגלות מאוזע (1679) בגזירת אותו אימאם. אירוע זה היה אחד האסונות הגדולים בהיסטוריה של יהדות תימן. בשנה זו גורשו יהודי תימן אל דרום תימן לאזור שפלה מלוח וצחיח בשם תהאמה שם נמצאת העיר מאוזע. המגיפות, המחלות והחום (שיכול להגיע עד 50 מעלות צלזיוס), ההתמודדות עם חיות טרף ועם סופות חול גבו את מחירם, ורק רבע עד שליש מהגולים נותרו בחיים וזכו לשוב מגלות זו לאחר כשנה. פרטים רבים על גלות זו מצאו את רישומם בפיוטים וקינות שכתבו הגולים אשר נותרו בחיים וצאצאיהם. בין המגורשים היה גדול משוררי יהדות תימן, הרב שלום שבזי, אשר נתן ביטוי לסבלות התקופה בשירתו.

בשנת 1743 עלה הרמח"ל לארץ ישראל והתיישב בעכו. שנותיו האחרונות של הרמח"ל לוטות בערפל. כל שידוע לנו הוא שהרמח"ל נספה עם משפחתו במגפת דבר קטלנית שפשטה בעיר עכו באביב 1746.

מאמר זה נכתב למחרת חג הפורים. הימים בין פורים לפסח אמורים להיות ימים של התרגשות והכנות לחג הפסח. אבל ימים אלה נהפכו לימים של מגיפת הקורונה הקטלנית ההולכת ומתפשטת בארץ ובעולם. ימים של השבתת לימודים במערכות החינוך, ימים של בדידות והתבודדות, ימים של דאגה ותפילה לרפואת כל החולים, ימים של ביטול התכנסויות ואירועים. ימים קשים אלה צריכים לעורר בנו מחשבות חיוביות. מצוות "ביעור חמץ" תהפוך למצוות ביעור "היצר הרע" הפלגנות והמחלוקות. המילה השגורה בימים אלה על כל שפתיים ובחדשות היא המילה "בידוד". בספר בראשית קוראים אנו "לא טוב היות האדם לבדו". לכן נוצרה הזוגיות והחברה. אני תקווה כי כל אחד בעם ישראל יבין לאור המשבר הקשה העובר עלינו כי חייבים אנו לחזור לחיי חברה המתגברת על הבדידות, ההתבודדות והבדלנות. חברה בה כולם מדברים אחד עם השני, מתחשבים ומכבדים אחד את השני, פועלים יחד להגשמת המעבר מחושך החומריות והרדיפה אחר הגשמי והחולף, לאור של רוחניות, ערכים, עזרה הדדית, אחדות וכל המעלות הטובות.

ד"ר יגאל בן שלום
נשיא האגודה לטיפוח חברה ותרבות