חכמי תימן

תצוגת 2851 - 2860 מתוך 3154

מרי אהרון שד'רה היה מחכמי צנעא במאה הי"ח. שמו ידוע לי מתוך המסוודה - פנקס בית דין צנעא, וביום שלישי ר"ח אדר ב"ץ - תקל"ט - 1779 נכתב בפנקס, כי אברהם בנו גירש את אשתו מרים בת יחיא אלג'ופי.

בפנקס בית הדין כתוב:

גירש אבהם בן מ' הרון שד'רה את אשתו מרים בת יחיא אלג'ופי ביום ג' ל' בשבט ר"ח אדר ב"ץ. ומחלה חובה וכתובתה בעבור הגירושין.

ביב' מסוודה ע' 277 - תשע"ה

מרי סעדיה שד'רה היה מחכמי צנעא במאה הי"ח. שמו ידוע לי מתוך המסוודה - פנקס בית דין צנעא, וביום שלישי כ"ט בסיון בפ"ב - תקל"א - 1771 נכתב בפנקס, כי יחיא בן מרי סעיד שד'רה גירש את אשתו מרים בת סעיד שד'רה. בפסק הדין מפורט סכום התשלום שהבעל צריך לשלם, וחלק מהתשלום נעשה ע"י העברת בעלות לחורבה שעל אמת המים שירש הבעל בישוב אלחשישייה באזור בני חארת, מצפון לצנעא. השמאי היה מרי סעדיה חג'בי.

בפנקס...

ביב': מסוודה ע' 136 - של"ח

מרי יוסף יחיא שדאדי היה חכם בישוב חצר בתחילת המאה העשרים. נולד, כנראה, באמצע המאה הי"ט. העיירה חצר נמצאת במחוז כ'ולאן ממזרח לצנעא.

בתקופה זו מנתה הקהילה עשרים ושלוש משפחות בלבד: ראיבי, סיבהי, ועלאני, שדאדי, צנין, רצאבי, סרי, חגבי, נעוס, בשארי ועוד. מחכמי הקהילה בתקופה זו: מרי יוסף דוד ראיבי, מרי שלום בן סעיד סיבהי, מרי אהרון סודמי ומרי יחיא יוסף שדאדי.

שמו ידוע מתוך פנקס...

ביב' פנקס השליחות ע' נ"ד

מרי יחיא יוסף שדאדי היה חכם בישוב חצר בתחילת המאה העשרים. נולד, כנראה, באמצע המאה הי"ט. העיירה חצר נמצאת במחוז כ'ולאן ממזרח לצנעא.

בתקופה זו מנתה הקהילה עשרים ושלוש משפחות בלבד: ראיבי, סיבהי, ועלאני, שדאדי, צנין, רצאבי, סרי, חגבי, נעוס, בשארי ועוד. מחכמי הקהילה בתקופה זו: מרי יוסף דוד ראיבי, מרי שלום בן סעיד סיבהי, מרי אהרון סודמי ומרי יוסף יחיא שדאדי.

שמו ידוע מתוך פנקס...

ביב' פנקס השליחות ע' נ"ד

ר' שוכר בן שלמה העתיק דיואן בישוב ועלאן מדרום לצנעא בשנת תרנ"א (1891).

בכה"י ק"מ דפים, מסודרים עפ"י שירי שבת, נשואד, שירות, ברכות וכדומה. לחלק מהשירים פירושים, השלמות בכתיבות שונות. נכתב במימון ר' אברהם בן סעדיה.

בקולופון כתוב:

"נכתב זה לתשוקת... אברהם בן סעיד גם... אחיו סלי' (סלימאן)... נכתב פה ק"ק ועלאן יע"א ונשלם כ' תמוז שנת @44ת@55ב@44נ@55ה את חומות י@44רו@55שלים...

בבי': כת"י ירושלים 4734°8 (אוסף אילת 298).

מרי יהודה שוכר היה רב ודיין באחת הקהילות היהודיות במחוז איב בדרום תימן בשנת תרצ"ג - 1933. שמו ידוע לי מתוך הרשאה לשחיטה שהעניק למרי אברהם בן אהרון שוכר - שוקר, בב' באב ברמ"ד - תרצ"ג - 1933. ואולי הוא בן משפחתו, שאף הוא גר בישוב דוג'אם. את כתב ההרשאה כתב מרי יחיא נחום, שליח בית דין צנעא, ומרי יהודה שוכר הצטרף אף הוא להסמכה. על כתב ההרשאה אין מוזכר שם המקום, והשלמתי זאת עפ"י המוסמך לשחיטה מרי...

ביב': כת"י הרב יהונתן אדואר, רב מרכז העיר פ"ת

מרי שלמה שוכר גר בכפר כ'רעסה שבמחוז חוגריה, בשנים שלפני העלייה הגדולה לארץ.

הוא היה דיין בבי"ד של העיר חרף אלהיגה הסמוכה. הוא גר עם שני אחיו בכפר, אשר לא היו בו מניין מתפללים, ולכן בשבתות ובחגים היו הולכים לישוב חרף אלהיגה להתפלל, מרחק של כעשרים דקות הליכה. הישוב שכן מצפון לחרף אלהיגה. הוא שימש בדיינות עם מרי דוד שלום - דאוד סאלם ומרי עואץ חיים.

בבי': אפרים יעקב, תימנה, ע' 57, 75; טובי, הקהילה, ע' פ"ו.

ר' שלום בן שלום שוכרי נולד במחצית השנייה של המאה הי"ט, בעיר בשאר שבדרום תימן. שמו ידוע לי מתוך ספר שהעתיק בעיר אלצ'אלע בשנת תרס"ו (1906). הוא העתיק את הספר "פרדס רמונים עם פרי מגדים"*, ליקוטים לתורה, שחיבר מרי אברהם בן דוד הלוי, הרב הראשי וראב"ד בעיר אלצ'אלע בשנים אלו. הוא התחיל להעתיק את הפירוש לחומש בראשית ביום שלישי, ז' באלול ברי"ז לשטרות (תרס"ו - 1906) בעיר אלצ'אלע. כתב במימון ר' חסן מת'נא...

בבי': פרדס רמונים עם פרי מגדים, מהדורת צילום, רמלה תש"ן.

ר' שלום בן שלום אלשונרי העתיק דיואן בישוב אלצ'אלע שבדרום תימן במאה הי"ט. לא ידוע זמן כתיבה מדויק. ואולי הוא ר' שלום בן שלום שוכרי (ע"ע קודם).

בכה"י רע"ה דפים, ובהם שירים בעברית ובערבית. בחלק מהמקומות הפיוטים כתובים בכתיבות שונות.

בשער כה"י כתוב: "שם הנשוד והחדויות והלילות... פה אלצ'אלע יע"א".

הדיואן נכתב במימון ר' נסים יוסף בן סעיד נסים. בסוף הדיואן מפתח שירים. בראש כה"...

בבי': טובי, כת"י בן צבי מס' 261.

עמודים