מרי שלמה רצאבי היה דיין בבי"ד של הישוב רצ'אי במחצית הראשונה של המאה העשרים, עד השנים הסמוכות לעלייה הגדולה לארץ.
הישוב שכן בסמוך לעיירה נאדרה בירת מחוז עמאר.
הוא היה דיין קבוע עם מרי יעקב מוסא, ודיין שלישי לא קבוע שהצטרף אליהם מידי פעם, והוא היה אחד מבניהם מרי שלום בן מרי יעקב מוסא או מרי יוסף בן מרי שלמה רצאבי (ע"ע).
ר' יחיא בן שלום רצהבי נולד במחצית השנייה של המאה הי"ט בישוב סעואן שבמרכז תימן.
הוא שמש ראש הקהילה היהודית בישוב. הוא אביו של פרופ' יהודה רצהבי, מגדולי חוקרי מורשת יהודי תימן ובעל פרס ישראל.
ביום שלישי י"ד בשבט תר"פ (1920) הוסמך לשחיטה ע"י הרב הראשי מרי יחיא יצחק הלוי.
מרי רצון בן ישועה נולד, להערכתי, באמצע המאה הי"ט. הוא שימש ראב"ד של הישוב גנדיה שבמחוז שרעב. הוא סבו של מרי סעדיה חוזה, מחבר הספר החשוב ביותר על מרי שלום שבזי ויהדות שרעב. מסורת במשפחה, כי משפחתו משפחת מונגים ייחוסה מבני בניו של בניהו בן יהוידע שר הצבא של שלמה המלך.
הוא היה מקובל וחסיד, עניו ובעל זכרון בתורה, ומקבל כל אדם בספר פנים יפות. היה עני, אך לצדקה ולמעשי מצווה היה נדיב במיוחד....
מרי רצון בן רצון נולד, כנראה באמצע המאה הי"ט במחוז שרעב, וכנראה, בישוב אכאם אנוב. הוא היה דיין וראב"ד בישוב.
הוא ידוע לי מתוך שתי חתימות על כתבי הסמכה לשחיטה, לרבנות ולדיינות.
כתב ההסמכה הראשון הוא מיום שני, י"א באייר שנת בר"א לשטרות (תר"ן - 1890), בו הוסמך מרי חסן בן יעקב יחיא לשחיטה. חתומים חברי בי"ד: מרי רצון בן רצון, מרי יוסף מורי הכהן ומרי שחר צ'רב. מרי חסן בן יעקב יחיא...
ר' רצון בן רצון יחיא היה סופר סת"ם בישוב נחמה שבמחוז חוגריה. אביו הוא מרי רצ'א-רצון יחיא, מרי של בית הכנסת הגדול בישוב. אין הוא הדיין מהישוב אכאם אנוב (ע"ע קודם).
עלה בעלייה הגדולה בשנת תש"ט (1949) והתיישב בחולון.
מרי רצון יחיא היה מרי בית הכנסת הגדול והיחיד בישוב נחמה שבמחוז חוגריה, במחצית הראשונה של המאה העשרים. בנו הוא ר' רצון בן רצון שהיה סופר סת"ם בעיר.
ר' רצון סולימאן היה, כנראה, אחד מתלמידי מרי זכריה בן שלום החלפוני המכונה מרי יוחנן מזרחי, אשר כתב את הפירוש למשנה ולתלמוד במחוז רדאע במחצית הראשונה של המאה הי"ז. זהו ספר ההלכתי הגדול ביותר שנכתב בתימן, והפירוש היחיד לתלמוד שנותר בידינו מתימן.
הוא העתיק את פירוש המזרחי לסדר נזיקין בשנת שצ"ה (1635).
בכה"י מסכתות בבא קמא, בבא מציעא, בבא בתרא, סנהדרין, מכות, שבועות, חולין ומדות....
ר' אברהם רצון היה מנהיג הקהילה היהודית או גזבר של הישוב בעדאין מדרום מזרח לתימן.
הוא חתום יחיד על שטר קבלת כספי הסיוע לעניי העיר, אשר שלחה התאחדות התימנים בישראל. התאריך הוא יום כ"ג בחודש אייר תש"ה (1945). עפ"י השטר, העיר ממוקמת במחוז שרעב.
מרי דוד רצון נולד בתימן בשנת תרע"ט (1919). לא ידוע לי היכן. בצעירותו התבלט בכישוריו. למד אצל רבותיו תורה ומקצוע, ובהמשך למד הלכות גיטין, נושא המיוחד לרבני קהילה.
עלה לארץ בעלייה הגדולה, והתיישב בעפולה. התפרנס מעבודות פיזיות קשות, בנטיעת עצים בגבעת המורה ובהר תבור, ואף עסק בבניין. בהמשך עבד בתור משגיח כשרות במחלבת תנובה תל יוסף עשרים שנה.
נשא לאשה את מרת מזל, וזכה לחמשה ילדים...
מרי יוסף רצ'א-רצון נולד בשנת תרע"ג (1913) בישוב סואמה הסמוכה לאלגוירה שבמחוז חוגריה. מרי יוסף למד תורה אצל אביו וחכמי הישוב, והוסמך לשחיטה.
הוא התפרנס ממקצועו צורף וסופר ואף עסק בשחיטה. הוא היה סקרן, ונדד מישוב לישוב לצורך פרנסתו. עיניו קלטו נתונים רבים, אשר באו לידי ביטוי בספרו החשוב ביותר על יהודי מחוז חוגריה.
עוד בתימן כתב קונטרס על מחוז חוגריה, אך הוא נשרף בעדן בדרכו לעלות...