קארטה, יחיא

מרי יחיא קארטה היה מחכמי צנעא במאה הי"ח. שמו ידוע לי מתוך ששה איזכורים במסוודה - פנקס בית דין צנעא, העוסקים בבניו: אברהם, שלמה ושלום בשנים תקכ"ה - תקל"ו (1765 - 1776). ארבעה מהאיזכורים קשורים בבנו אברהם.

ראשית, ביום רביעי כ"ו במרחשון בע"ו - תקכ"ה - 1765 נכתב בפנקס, כי אברהם בן מרי יחיא קארטה מתחייב לשלם חצי קרוש ליוסף כהן.

שנית, ביום רביעי ד' באלול בע"ו - תקכ"ה - 1765 נכתב בפנקס, כי אברהם בן מרי יחיא קארטה חייב לשלם חמשה קרוש לשלום בן יחיא דאר, ואם לא, שלום דאר ימכור את המשכון שבידו.

שלישית, בפרשת תולדות - כסלו בע"ז - תקכ"ו - 1766 נכתב בפנקס, כי אברהם בן מרי יחיא קארטה צריך לשלם "אלקמקמי" או כסף בתמורה, לשלום נקאש, בסוף חודש כסלו.

רביעית, ביום שני י"ז בשבט בע"ז - תקכ"ו - 1766 נכתב בפנקס, כי אברהם בן מרי יחיא קארטה קנה ספר תורה "זקן" ממרי יוסף צאלח, אביו של מהרי"ץ, בסכום של ארבעה קרוש, וקרוש נוסף הוא צריך לשלם למהרי"ץ עבור התיקונים בס"ת. מההסכם ניתן ללמוד, כי ספר התורה התקלף, בעייה ידועה בס"ת תימניים הכתובים על קלף משוח, אברהם מודע לכך, וביטל את טענת האונאה. אברהם היה סוחר - סרסור - והספר היה מיועד ליהודי העיר ירים.

בפנקס בית הדין כתוב:

קנה אברהם בן מ"ו יחיא אלקארטה, בעדות הב"ה, שהוא קנה ספר תורה זקן ממ"ו יוסף צאלח בארבעה קרוש, וקרוש אגרת יחיא בן מ"ו יוסף דנן עבור התיקונים שתיקן בספר תורה זה. והחמשה קרוש ישולמו עד לסוף שבט בע"ז. ואם יחזיר ס"ת לסוף שבט - ישלם קנס הספר רבע ושמינית קרוש. יום ב' י"ז בשבט בע"ז. וביטל כל טענת אונאה וטעות מום בספר הזה, לפי שהודיעו על כל מראש שהספר מתקלף. ושלום. והספר הזה קנה אותו אברהם בשביל יהוד ירים או לזולתם בתור סרסור והאחריות עליו. והודיע מ"ו יחיא לאברהם בתנאי מעכשיו, שאל לו למכור את ס"ת לפי התנאים הנזכרים לעיל. תשלום המחיר לסוף שבט בע"ז או החזרת ס"ת עד לאותו זמן. וקנה אברהם על זה בעדות הב"ה. יום ב' י"ז שבט בע"ז.

חמישית, ביום ראשון ג' באדר בע"ו - תקכ"ה - 1765 נכתב בפנקס, כי שלום עמר וסעיד בן דוד הלוי קיבלו עליהם את הערכתו של שלמה בן מרי יחיא קארטה, אשר העריך את ספל החרסינה.

שישית, ביום שלישי י"ח באייר בפ"ז - תקל"ו - 1776 נכתב בפנקס, כי שלום בנו גירש את אשתו סלאמה בת יחיא כוכבאני.