צאירי, מעודד בן דוד

ר' מעודד בן דוך בן רצון צאירי העתיק את ספר ההפטריות לכל השנה בכפר אלקפיחה, לאחר שנת תרע"ב (1912). בקולופון הוא מזכיר שנה זו. בכה"י קל"ו דפים. כה"י כולל גם תרגום לארמית. בקולופון הוא מתפלל שיעלה לא"י כפי שעלה "כמ"ו דאוד ישראל", וכוונתו, כנראה, למרי דוד בן ישראל צאירי (ע"ע קודם). השמועה על העלייה הגיע כנראה לתימן. לפי זה, ניתן להסיק, כי היה קרוב אליו וגר במחוז שרעב.

בקולופון כתוב:

"ספרא זעירא וחלשא ומסכינא רצהי לאוריתא כקדישא אני מבקש מלפני הבורא ית"ש ויעלינו לירושלים עיר הקודש ירושלים נוה שאנן, כמו שזכו אחינו כמ"ו דאוד ישראל וכמ"ו שמואל דאוד, נכנסו שנת תרע"ב (1912)... אני המחבר כמ"ו מעודד בן אבא דוד תנצב"ה בן רצון בן שלום בן אברהם בן מעודד בן יוסף בן זכריה אלמכונה אלצאיירי מבני צרו משבט יהודא רצהי לאולפן אוריתא. יזכה הכותב יגיל הקורא. ונכתבה בכפר אלקפיחה תתבני לישראל די בגוה עד דייתי מלכא משיחא בר דוד בב"א... ונכתבה מתוך דוחק עול הזמן...".