מרי אברהם צאלח היה מראשי השוחטים בצנעא בדור העלייה הגדולה לארץ. לא ידועים לי פרטים נוספים עליו.
ואולי הוא נין מהרי"ץ.
מרי אברהם צאלח היה מראשי השוחטים בצנעא בדור העלייה הגדולה לארץ. לא ידועים לי פרטים נוספים עליו.
ואולי הוא נין מהרי"ץ.
מרי אברהם בן מהרי"ץ נולד בצנעא בשנת תצ"ט (1739). אביו, מרי יחיא צאלח - מהרי"ץ, היה הרב הראשי וגדול חכמי תימן במאות השנים האחרונות, ואבי סבו הוא הדיין מרי צאלח. הוא בנו הבכור של אביו, ואחיו הנוספים הם מרי יהודה, מרי יוסף ובת בשם לולוה.
הוא מונה לדיין וראב"ד במקביל, לאחר פטירת אביו מהרי"ץ ששימש ראב"ד עשרות שנים, כמעט כל המחצית השנייה של המאה הי"ח, עד לפטירתו בשנת תקס"ה (1805). בשנים...
מרי אברהם בן מרי צאלח בן ראב"ד מרי אברהם צאלח נולד בצנעא בב' מנחם אב שנת תקפ"ה (1825), ולפי מסורת אחרת בשנת תקצ"ג (1833). משפחתו היא מן המשפחות המיוחסות ביותר בתימן, אביו היה דיין, סבו רב ראשי וראב"ד ואבי סבו מהרי"ץ - רב ראשי וגדול חכמי תימן.
למד תורה אצל חכמי המשפחה, והיה מחכמי הישיבה הכללית בצנעא, שלמדה בבית הכנסת המשפחתי - כניס צאלח.
בשנת תרכ"ז (1867) נבחר לדיין במקום הדיין...
ישנה דעה האומרת (איתמר כהן) כי היו שני אישים בשם דוד בן אברהם צאלח, הראשון היה נכד מהרי"ץ שפורט לעיל, והשני היה סופר בצנעא במאה הי"ט, שהעתיק את סידור עץ חיים למהרי"ץ ואף כתב הערות לסידור, וכנראה, שגם הוא היה נכד למהרי"ץ. משפחת מהרי"ץ הייתה עניפה, והדבר יתכן ששני אישים נקראים בשם זהה.
הבסיס לדעה זו היא העובדה, כי נמצאות מספר הגהות לסידור שאינן ברמה המתאימה לדיין בישראל, וקשה לייחס אותן...
מרי דוד בן הרב הראשי מרי אברהם בן מהרי"ץ נולד בשנת תקכ"ט (1769) בצנעא. למד תורה אצל גדולי חכמי צנעא, אביו וסבו, שני הרבנים הראשיים.
בשנת תקפ"ז (1827) מונה לדיין בצנעא, לאחר שנפטר הדיין מרי אברהם מנזלי.
הוא חתום על פסקי דין ושטרות. ביום ב', ז' באייר תקפ"ח (1828), הוא חתום על פסק דין לאחר חתימות מרי יוסף קארה - ראב"ד והדיין השני מרי יחיא בן שלמה אביץ'. הוא חתום גם על תשובת ראב"ד...
מרי חיים בן שלום צאלח היה מחכמי צנעא במחצית הראשונה של המאה העשרים.
הוא חתום בשנת תרצ"ד (1934) על הסכמה לספר אמונת ה', הבא לסייע ולתמוך בהשפעת הקבלה, כנגד הספר מלחמות ה' שכתב מרי יחיא קאפח, הרב הראשי. אתו חתומים רוב גדולי חכמי צנעא המזוהים עם קהילת ה"עקשים" שתמכו בקבלה, וביניהם מרי עמרם קורח - הרב הראשי, הדיין מרי אברהם עמראני, מרי יוסף שמן, מרי יחיא נחום ועוד. הספר בעריכת מרי יוסף...
ר' חיים בן שלמה צאלח העתיק הגדה של פסח בא' בניסן תרנ"ה (1895), לא ידוע מקומו.
בכה"י ר"א דפים, הכוללים גם תפילה עפ"י הקבלה לפני הקידוש מספר חמדת ימים: רבש"ע אתה יודע כי בשר אנחנו, התוספת מא כ'בר ועוד. רשימת בעלים: סלימאן בן שכר טביב.
בקולופון כתוב:
"ספרא חלשא ומסכינא עפר רגלי החכמים חיים בן סלימאן צאלח יצ"ו, נשלמה באחד בניסן שנת תרנ"ה ליצירה".
מרי יהודה בן מרי יחיא צאלח-מהרי"ץ הוא בנו השני של מהרי"ץ, ונולד, להערכתי, בצנעא בין שנת תקט"ו- תק"כ (1755-1760). הערכה זו מבוססת על העובדה, כי במכתבים ששלח לאברהם זכאי מהודו כדי שיסייע בידו להדפיס את ספריו, הוא מזכיר את שני בניו, יהודה ויוסף, כעומדים לשאת נשים. אחיו הבכור, מרי אברהם, שימש רב ראשי וראב"ד לאחר פטירת אביהם בשנת תרס"ה (1805).
אין סימנים, כי מרי יהודה היה דיין או שימש...
מרי יוסף בן מרי אברהם צאלח היה מחכמי צנעא במאה הי"ט. הוא נכדו של מהרי"ץ. נולד, כנראה, בסוף המאה הי"ט.
הוא ידוע מתוך חתימתו על קונטרס העוסק בנושא ברכת המוציא בסעודות רבים, נושא שהעסיק עשרות שנים את חכמי צנעא. גישת השמרנים כפי שהכריע בה מהרי"ץ, שאחד רשאי לברך לכל הציבור בסעודות רבים, וגישת התומכים בשיטת השו"ע, שפסקו, שאין לאחד לברך לכולם.