מרי יעיש בן יוסף מגארי הכהן נולד בצנעא בשנת תקפ"ז (1827), והוא תלמידו המובהק של הדיין מרי יחיא הכהן אשר נפטר בשנת תרכ"ז (1867). משפחת מגארי מיוחסת למשמרת יהויריב - הכוהנים. יתכן ובשנת תרי"ט (1859) נאלץ לברוח לעיר שיבאם (ע"ע הבא).
בשנת תרמ"ד (1884), חמש שנים לפני פטירת הרב הראשי מרי שלמה קארה, מינהו הרב הראשי למלא את מקומו בתור פקיד רשמי אצל השלטון המוסלמי, שהוא למעשה נגיד - נשיא הקהילה...
ר' יעיש בן פנחס מגארי היה מראשי הקהילה היהודית בעיר שיבאם סמוך לעלייה הגדולה לארץ. הוא כנראה ממשפחתו של מרי יעיש בן יוסף מגארי (ע"ע קודם).
הוא חתום על אישור קבלת כספי הסיוע לעניים, אשר שלחה התאחדות התימנים בישראל באמצעות ועד הרבנים בצנעא. האישור מיום שלישי, י"א באייר תש"ט (1949), במהלך עליית יהודי תימן לישראל. סכום הסיוע הוא "עשר לירה א"י מחירה ששים ריאל". חתומים עמו: ר' אברהם בן יחיא...
מרי פנחס בן יחיא מגארי הכהן נולד בצנעא במחצית השנייה של המאה הי"ח.
הוא ידוע מתוך חיבוריו: אור תורה, זר זהב ודרך חיים - איגרת פדיון, וכן כתבי יד שהעתיק.
@44אור תורה וזר זהב@55 הם מדרשים לתורה, אותם סיים לכתוב בשנת תקס"ב (1802). החיבורים הם ליקוטים רבים לתורה בשיטת הפרד"ס, ושניהם צורפו זה ליד זה. מקורותיו רבים ביותר, כשלוש מאות ספרים. הוא הכיר באופן אישי את מהרי"ץ וכותב: "שמעתי...
מרי שלמה הכהן מגארי נולד בצנעא בשנת תרס"ד (1904). למד תורה אצל החכם באשי מרי יחיא קאפח. עסק בלימוד תורה בעיון ש"ס ופוסקים, וכן היה אחד המומחים בתימן בחכמת האסטרונומיה, ההנדסה והאסטרולוגיה. רבים היו מגיעים אליו להתייעץ בנושאים אלו.
עסק בהוראת תורה ומדעים, ונקט בגישת חינוך מודרנית, בה חילק את התלמידים לפי גילאים שונים ולפי רמות שונות. העמיד עשרות תלמידים ורבים מהם מפורסמים כמו רבני משפחת...
ר' חסן-יפת מגער נולד במחוז ביצ'א שבדרום מזרח תימן בשנת תרנ"ה (1895) בערך. למד תורה אצל חכמי העיר. שימש שוחט בישוב עיריאב. היה חסיד גדול וקנאי לשמירת המסורת.
עלה לארץ בעלייה הגדולה והתיישב בהרצליה. היה ממייסדי בית הכנסת שערי צדק בנוה עמל שבהרצליה. בארץ כונתה המשפחה מגד.
נפטר בשנת תשנ"ח (1998) בהרצליה.
מגער, סעדיה בן שלום
מרי סעדיה בן שלום מגער נולד בתחילת המאה...
מרי אהרן בן יעקב מדאר נולד בישוב בעדאן בשנת תרל"א (1871). עלה לארץ בשנת תרפ"ד (1924). עניו וצנוע ועסק רבות בלימוד תורה ובצדקה.
כתב חיבור "לב אהרן" העוסק בליקוט מדרשים וטעמים לתורה ובהלכה, דיני טריפות, בקשות ותפילות, דרושים ומוסר, חידות ועוד. בחיבור רל"א דפים ולא נערך עדיין. כתב את חיבורו בשנת תש"ח (1948).
להלן קטעים מההקדמה לחיבור:
"זה הספר מכיל כמה טעמים נחמדים,...
מרי זכריה בן יאיר הלוי מדאר נולד בסוף המאה הי"ט, בעיירה אלהג'ר שבמחוז חידאן בצפון תימן בשנים תרס"ז - תרס"ט (1907 - 1909) הוא עלה לארץ יחד עם קבוצה גדולה ממחוז חידאן הוא היה ממייסדי המושבה שעריים ברחובות נפטר ברחובות בשנת תשכ"ז - 1967 ראה באנציקלופדיה ע' 309 - 310.
לאחר פרסום האנציקלופדיה הגיעו לידי מסמכים ממשפחת מעברי, וחלקם בחתימת ידו מסמך מיום כ"ח באייר תש"י - 1950 הוא מכתב המלצה...
מרי זכריה בן יאיר הלוי מדאר נולד בעיירה אלהגר, שבמחוז חידאן בצפון הרחוק של תימן, בסוף המאה הי"ט. למד תורה אצל אביו המקובל מרי זאהר- יאיר (ע"ע הבא), אצל סבו מרי יוסף, ואצל מרי יחיא בן יעקב קפרי. נשא לאישה את מרת כ'אדיה - נכדתו של רבו ר"י קפרי.
בשנת תרס"ז (1907), אחת השנים לחישובי הקיצין, התארגנה קבוצה של עולים ממחוז חידאן בכפרים אלהגר, קפרה ועוד. בשנת תרס"ז-תרס"ט (1907-1909) יצאו שלוש...
מרי יאיר-זאהר בן יוסף הלוי מדאר נולד בשנת תקצ"ז (1837), בעיירה אלהג'ר שבמחוז חידאן בצפון הרחוק של תימן. הוא אביו של מרי זכריה בן יאיר מדאר (ע"ע קודם). אמו מינסה לבית צוראני. למד תורה אצל אביו ר' יוסף וסבו מרי יהודה, רב הקהילה.
התפרנס עם אביו בצורפות ובמפעל פרטי ליציקות נחושת ובדיל. משפחתו היו נאמנים מטעם השלטון בהטבעת מטבעות בפיקוח המושל המקומי. מקור המשפחה בעיר תנעם שבמרכז תימן, כפי...
מרי יהודה הלוי מדאר נולד בתחילת המאה הי"ט בעיר תנעם. התפרנס מצורפות כסף, והיה לו בית מלאכה ליציקות נחושת ובדיל. היה בקי מאוד בלשון הערבית ובדיני המוסלמים, ושימש עם בנו ר' יאיר מומחה בענייני הדת לצבא הטורקי ששלט אז בתימן.
בשנת תר"ה (1845) הציע להם השיך אלשויע לעבור לגור בצפון תימן, והבטיח להם את חסותו, וכן קרקע חינם, כדי שיהיו קרובים אליו לביתו במחוז חידאן, בצפון הרחוק של תימן.
...