חכמי תימן

תצוגת 1081 - 1090 מתוך 3154

מרי יחיא דוד היה מחכמי הישוב תנן בתחילת המאה העשרים. נולד, כנראה, במחצית השניה של המאה הי"ט. הכפר תנן נמצא במחוז חדא מדרום לצנעא.

בתקופה זו מנתה הקהילה שמונה משפחות בערך: חדאד, אכוע, ארצאבי, צנעאני ועוד. הוא היחיד שנוסף לו התואר מרי, משמע, שהיה רב הקהילה.

שמו ידוע מתוך פנקס השליחות של השד"ר מרי שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בתחילת המאה העשרים. בפנקס כתוב, כי הוא תרם...

ביב': פנקס השליחות ע' נ"א

מרי יחיא חסן היה חכם בישוב בני טיבה בתחילת המאה העשרים. נולד, כנראה, במחצית השנייה של המאה הי"ט. הכפר בני טיבה נמצא במחוז ד'מאר, מדרום לצנעא.

בתקופה זו מנתה הקהילה שלוש עשרה משפחות בערך: מעלם, חסן, גידא, יעקב, מעוצ'ה ועוד. חכמים נוספים בתקופה זו: מרי משה שלמה מועלם, מרי יוסף שלום ומרי יחיא בן יחיא.

שמו ידוע מפנקס השליחות של מרי שלמה נדאף, שד"ר הקהילה התימנית בירושלים בתחילת...

ביב' פנקס השליחות ע' כ"ב

מרי יחיא חסן היה דיין בבי"ד של הישוב אלחביל בדרום תימן בשנת תרע"א (1911). הוא חתום על תשובות בי"ד לשאלות הרב אברהם קוק באמצעות השליח יבניאלי.

על התשובות חתומים חברי בי"ד אלחביל: מרי מנחם יהודה, מרי שלום אהרן, מרי יחיא חסן, מרי שלום עואץ ומרי סאלם. נוסח התשובה קצר ומתייחס לתשובות של חכמים שקדמו להם: "וכן אנחנו נוהגים, לבד מארבעים לזכר ושמונים לנקיבה, כ"ש מפלת אנחנו מחמירים, ולעניין נידה...

בבי': יבניאלי, ע' 191.

מרי יחיא יהודה היה חכם בישוב סנתיין בתחילת המאה העשרים. נולד, כנראה, במחצית השנייה של המאה הי"ט. הכפר סנתיין נמצא במחוז חאשד, מצפון לצנעא.

בתקופה זו מנתה הקהילה שמונה עשרה משפחות בערך: נגאר, סניני, חדאיי, גראפי, יצחק ועוד. הוא היחיד בקהילה שתואר מרי, משמע, שהיה רב הקהילה.

שמו ידוע מפנקס השליחות של מרי שלמה נדאף, שד"ר הקהילה התימנית בירושלים בתחילת המאה העשרים. בפנקס כתוב, כי...

ביב' פנקס השליחות ע' פ"ד

מרי יחיא יוסף היה דיין בעיר דמת בדרום תימן באמצע המאה הי"ט. הוא חתום על פסק דין בשנת תר"א (1841) עם הדיינים עפ"י סדר זה: מרי מת'נא חסן - ראב"ד, מרי יחיא יוסף ומרי שלום בן מעודד. פסק הדין עוסק במכירת שדה ע"י בני מת'נא דוד לצורך סיוע לחתונת אחיהם.

בבי': נ"ב גמליאלי, תעודות מדמת, ע' 247.

מרי יחיא יוסף היה מחכמי צנעא במאה הי"ח. שמו ידוע לי מתוך המסוודה - פנקס בית דין צנעא, וביום חמישי י' בטבת בע"ו - תקכ"ה - 1765. הפסיקה עוסקת במכירת מגרש שבין סעיד בן מרי משה צפירה לבין מרי יחיא יוסף ואחיו משה. לפי זה, ברור שאין הכוונה למרי יחיא בן יוסף צאלח, מהרי"ץ, משום שלמהרי"ץ לא היה אח בשם משה.

בפנקס בית הדין כתוב:

הופיעו סעיד בן מ"ו מוסי' אלצפירה ומ'(רי) יחיא יוסף ואחיו...

ביב' מסוודה ע' 320 - תתק"ל

מרי יחיא יוסף היה רב הקהילה היהודית בישוב מוסים במחצית הראשונה של המאה העשרים. הוא נולד בשנת תרמ"ג - 1883 בערך. הכפר מוסים נמצא במחוז חאשד מצפון לצנעא, כשעתיים הליכה מצפון לישוב צ'ואלע. בתחילת המאה מנתה הקהילה עשרים ותשע משפחות בערך. היהודים התפרנסו ממסחר, ומקצועות כמו: רצענות, תפירה, נפחות ועוד.

הוא שמש רב הקהילה בשנות השלושים והארבעים. ידוע על בן בשם יחיא, אשר הוסמך לשחיטה ע"י מרי...

ביב' הרב זכריה עפארי, ב"ב

מרי יחיא יעיש היה חכם, וכנראה, רב הקהילה בישוב צ'ובר בתחילת המאה העשרים. הכפר צ'ובר נמצא בנפת בני חוביש, מרחק של כחצי ק"מ מהעיירה מחוית, ממערב לצנעא.

בתקופה זו מנתה הקהילה עשרים וארבע משפחות בערך: קוזי, דנוך, בוני, יעיש, ימני, קרואני, סרי, חימי, משרקי, מעלם, אהגרי, שונם ועוד. ליד שמו בלבד נוסף התואר מרי, משמע, שהיה רב הקהילה.

שמו ידוע מפנקס השליחות של מרי שלמה נדאף, שד"ר הקהילה...

ביב' פנקס השליחות ע' צ"ו

מרי יחיא יעיש היה מחכמי העיר צנעא במאה הי"ח. שמו ידוע מתוך שני איזכורים במסוודה - פנקס בית דין צנעא.

ראשית, ביום ראשון פרשת תרומה, אדר בע"ו - תקכ"ה - 1765 תבע שלמה בנו בבית הדין לקבל תשע קרוש וחצי עבור השדה המכונה "אלעצב", אשר נקנתה ע"י המוסלמי "עטייה זיד סלטאן", ממרי יהודה צעדי, מגדולי חכמי צנעא במחצית הראשונה של המאה הי"ח. בניו של מרי יהודה צעדי: הדיין מרי יחיא ויוסף, הם אלו שפנו...

ביב' מסוודה ע' 116 - רצ"א, 332 - תתקס"ו

מרי יחיא יעיש היה חכם בישוב סדה בתחילת המאה העשרים. העיירה סדה נמצאת בנפת כ'ובן, מדרום לעיר ירים.

בתקופה זו מנתה הקהילה שישים ואחת משפחות בערך: חגבי, יעיש, ימני, חראץ', חירק, מעוצ'ה, משנוי, אשול, גרמעי, ועוד. מחכמי הקהילה בתקופה זו: מרי יחיא, מרי שמואל, מרי יחיא סעיד, מרי שלום חגבי, מרי יהודה חראץ' ומרי יחיא בן שלום חגבי.

שמו ידוע מפנקס השליחות של מרי שלמה נדאף, שד"ר הקהילה...

ביב' פנקס השליחות ע' כ"ט, ל"ז, מ"ו

עמודים