דרין, סעדיה בן דוד

מרי סעדיה בן דוד דרין היה מחכמי העיר צנעא במאה הי"ז. ישנה מסורת שהיה רב ראשי. נולד כנראה, במחצית השנייה של המאה הט"ז. לא ידועים עליו פרטים, ושמו ידוע מן ההגהות שכתב להלכות הרמב"ם ומשירים שכתב. מתורתו ידועים לנו מספר חיבורים:

א) @44הגהות לרמב"ם@55 - י"ל נחום פירסם את כל השרידים שמצא מהגהותיו לרמב"ם. מרי סעדיה כתב את הגהותיו לרמב"ם בשולי דפוס רמב"ם מהדורת ונציה שנת של"ו (1576). פירושיו והגהותיו נמצאו לסדרים נזיקין, קניין, משפטים ושופטים, ובנויים במתכונת פירוש מגיד משנה לרמב"ם בציון מקורות. בהגהות: ביאור, הסבר, ישוב דברי המקורות, ולעתים הוא מעיר מדוע העדיף הרמב"ם שיטה זו ולא שיטה אחרת.

ב) @44הגהות להלכות שחיטה לר"י אלצ'אהרי@55 - הוא כתב פירוש והגהות להלכות שחיטה של מרי יחיא אלצ'אהרי מן המאה הט"ז. כך הסקתי מציטוט שמביא בשמו מהרי"ץ בספרו "זבח תודה", העוסק בהלכות שחיטה.

ג) @44שירים וקינות@55 - יהודה רצהבי ויוסף טובי פרסמו שישה משיריו, בין היתר השירים עוסקים בתיאור המצור על צנעא בשנת שפ"ט (1629), שיר תשובה למשורר הלאומי מרי שלום שבזי ועוד.

יתכן וכתב חיבור גדול, שכן מהרי"ץ מפנה אליו פעמיים, בקונטרסו מעיל קטון בהקשר להלכות מזוזה, ופעם שנייה בהלכות שחיטה. במעיל קטון כותב מהרי"ץ: "וכבר ראיתי פסק על זה מהרב הגדול מוהר"ר סעדיא דרין זלה"ה שהאריך להוכיח מכמה ספרים דציצית קודם".

יתכן ומדובר בפסק הלכה שאינו חיבור, יתכן ומדובר בפסק שהוא חלק מהגהותיו לרמב"ם, ויתכן ומדובר בחיבור הלכתי גדול נוסף.

שמו וחיבוריו מוזכרים גם אצל חכמי תימן נוספים כמו מרי דוד בן שלום ג'מל - גמליאל, מחכמי צנעא באמצע המאה הי"ט, ומשם למדתי כי שם אביו הוא דוד. ואולי הכוונה למרי סעדיה דרין מחכמי צנעא במאה הי"ט (ע"ע הבא).

ישנה מסורת כי נפטר בשנת שצ"ו (1636).