הקטרת סממנים ריחניים על גחלים היתה מקובלת בכל בית בתימן. המבכ'רה, הכלי שבו שמו גחלים ועליהם סממני הקטורת, לא שינתה צורתה במשך אלפי שנים. נהגו להבעיר קטורת על גחלים בכל הזדמנות של שמחה או אבל: חתונה, לידה, מפגשים חגיגיים וטקסי קבורה.
סוגת שירים ידועה כבר מן המקרא, מן הפיוט הקדום ומשירת ימי הביניים העברית והערבית. בתימן מצויות קינות בשירת שבזי, כגון זו על מות ר' סעדיה בן יהוסף אלשבילי ור' שלמה בן דוד, מראשי הקהילה בתימן בזמנו.
נולד בישראל ב-1944. נכד ר"י אביץ', הרב הראשי בתימן (1932-1934). גדל והתחנך בעיר רחובות והשלים לימודיו האקדמיים באוניברסיטת בר-אילן, כולל תואר דוקטור בחקר הלשון העברית. מלמד לשון והבעה עברית באוניברסיטת בר-אילן ובמכללת לוינסקי לחינוך.
