צעיפי משי מסאטן או מכותנה, בדרך כלל יובאו מהודו. הצעיף העליון מאפיין את האשה התימנייה, מוסלמית ויהודייה, ובלעדיו לא תצא את ביתה, כשראשה וגופה מכוסים לצניעות. המוסלמיות התכסו בצעיף ארוך כאורך גופן והיהודיות בצעיף שכיסה את פלג גופן העליון.
זמרת ומלחינה. נולדה בישראל ב-1953. החלה את דרכה האמנותית כשחקנית-זמרת במחזמר 'שיער'. תחילת דרכה לא היתה קלה ורק עם אלבומה הראשון "נערי שובה אלי" האירה לה ההצלחה פנים, והיא הפכה לאחת הזמרות הפופולריות בישראל.
כפר הררי באזור הרי חראז, 80 ק"מ מערבית לצנעא. כ-20 בתי אב יהודיים בשכונה נפרדת אך ביחסי ידידות עם הערבים. מורה ההוראה: תנעמי. בית כנסת אחד (כניס חראז) בראשות סעיד מעוצ'ה. מקור המים: מעיין אלדיל בקרבת נחל (מאג'ל) שלחופו צמחו עצים טרופיים.
זמרת וחלוצה של הפצת הזמר המזרחי. ירושלים 1910-תל אביב 1990. בתו של הרב יוסף צפירה. נתייתמה בגיל רך, גדלה במשפחות מאמצות בירושלים ולמדה בכפר הנוער "מאיר שפיה". בראשית שנות השלושים למדה זמרה ומשחק ושם פגשה את נחום נרדי, פסנתרן ומלחין.
השם שניתן לשכונה היהודית בצנעא שהוקמה לאחר שוב היהודים מגלות מוזע. לאחר שלא ניתן להם לשוב אל שכונתם בין החומות בטענה שיש למנוע השפעתם השלילית על המוסלמים. הבתים בשכונה זו היו דלים לעומת בתי המוסלמים והבתים היהודיים בשכונה שבתוככי העיר.
חוקר ורב. נולד בתל אביב ב-1964. מתגורר ברמת גן. חניך בתי מדרש שונים: "ישיבת שעלבים", "תורה והוראה" וכן "אוצר התלמוד". חוקר בפרוייקט השו"ת באוניברסיטת בר אילן ועוסק בחקר מורשתה הרוחנית של יהדות תימן.
ילידת צנעא. ב-1943 עלתה ארצה עם בעלה הרב י' קאפח. תחילה גרה בתל אביב, ומ-1946 בירושלים. רבנית ואשת ציבור, יזמה ומפעילה מערכת של פעולות צדקה וחסד בירושלים ומסייעת לשימור מורשת יהודי תימן.
יליד צנעא 1946. חניך ישיבת הדרום ברחובות. למד לתואר ראשון בכלכלה וסוציולוגיה באוניברסיטת בר-אילן ותואר שני במינהל עסקים באוניברסיטת ת"א. שימש מנכ"ל עיריית רחובות ויו"ר איגוד ערים.
צנעא (1891-1918). בנו של ר' יחיא קאפח ואבי ר' יוסף קאפח. תלמיד חכמים ומשכיל תורני. חניך בית מדרשו של אביו ושל ר' יחיא אביץ' מראשי תנועת 'דור דעה'. פעל במחלוקת בין חסידי הקבלה לבין מתנגדיה. עסק בצורפות, מלאכת משפחתו.
