מושב בשפלה המשתייך לתנועת המושבים. קרוי על שם שיחי הצלף הנפוצים באזור. נוסד בתש"י. בתחומיו חורבות יישוב מן התקופה הישראלית והביזנטית. כיום מתגוררים בו קרוב ל-600 תושבים ב-70 משקים, 15 בנים ממשיכים וקיימת תכנית הרחבה ל-81 יחידות דיור לבנים שניים.
צמד שני זמרים אחים, בנים למשפחת עמרני, מן המשפחות התימניות הוותיקות שעלו ארצה בסוף המאה ה-19 ושהיו ממייסדות כרם התימנים בתל אביב. למדו את שירי תימן בבית אביהם רחמים סביב השולחן בשבתות ובחגים ובאירועים משפחתיים.
1869-1939. איש חינוך בחברת כל ישראל חברים (כי"ח) וב-1910 נשלח מטעמה לתימן לחקור את חיי היהודים שם ולבדוק אפשרות של הקמת בית ספר מודרני. בשובו כתב דו"ח מפורט בצרפתית המתאר את רשמיו.
בירת תימן מאז ימי קדם ומרכזה הכלכלי והמדיני ברוב הזמנים. שוכנת על רמה בזלתית פורייה בגובה כ-2,400 מ'. העיר העתיקה היתה מוקפת חומה והשכונה היהודית שכנה בתוכה.
חי ברדאע במאה ה-19. תלמיד חכם ופייטן מצאצאי משפחת אלשיך שבצנעא. כתב ספרים רבים ברוח קבלת האר"י, בהם ספר 'קודש הלולים' (ירושלים תשל"א), ובו ענייני נישואין ומילה, בקשות ושירים, ושו"ת בענייני הלכה.
עיר גדולה מוקפת חומה, בירת צפון תימן, במרחק 250 ק"מ מצנעא. בנויה על רמה בגובה של כ-2,300 מ'. בשכונה היהודית (דאר אליהוד) חיו כ-30 משפחות ובהן: ד'מארי, כהן, חובישי, צעדי, בוני, עפג'ין וירימי. עסקו בצורפות, בעיבוד נחושת וברצענות.
מושג שנתקבל בקרב היוצרים והמדריכים של ריקודי העם בישראל לנוסחת צעדים בסיסית ממסורת יהודי תימן, ששובצה בריקודי עם ישראליים וביצירות מחול לבימה. כיום מקובל המושג צעדה ביחס למספר דגמי יסוד השונים מעט זה מזה.
חי ופעל בצנעא 1665-1740. שלמה אביו היה עשיר ושכר את הסופר המפורסם פינחס בן גד הכהן להעתיק לו סידור ב-1680. בהקדמה תיאר הסופר את גלות מוזע. לא שימש בתפקיד רשמי בקהילה אך היה ממנהיגי הציבור ומחשובי החכמים.
