קליות

קליות

ג'לג'לאן: גרגרי שומשומין שנשרו במים וקליפתם הוסרה בשפשוף. נאכלים לאחר קליה בתוספת מלח. מדקוק: קליות שונים (קטניות, אגוזים, שקדים, שומשום וכיו"ב) טחונים במטחנה או כתושים במכתש. מוגש לזקנים שהלעיסה קשה עליהם ולילדים קטנים. מכפג': פולים שרויים היטב עד בקיעת קליפתם וצמיחת נבטיהם, קלויים בתוספת מלח. נאכלים ללא קליפתם. עג'ום: קלי תירס יבש מסוג מיוחד שאינו מתבקע בעת קלייתו, בתוספת מלח. שומר על פריכותו. עתר: סוג אפונה מיוחד שרוי וקלוי בתוספת מלח. עתר דכ'ש: נקלה עד היותו פריך. פ'שאר: קלי תירס יבש מסוג מיוחד המתבקע בעת קלייתו, בתוספת מלח. נפחו מתרחב מאוד בצורת תפרחת בעלת צבע לבן צהבהב. מוכר בארץ בשם "מן אמריקאי". קלא: פולים שרויים וקלויים בתוספת מלח. קלא דכ'ש: נקלה עד היותו פריך. קרטם: קלי מזרעוני חריע לבנים הדומים לגרעיני חמניות שחורים. נקלים בתוספת מלח. קרע: גרעיני דלעת לבנים שרויים במים וקלויים בתוספת מלח. משום מה לא נהגו בתימן לקלות גרעיני אבטיח. תוהם: גלעיני שקדים מרים, מפוצחים ומושרים במים במשך כמה ימים לשם הפגת מרירותם. נקלים בתוספת מלח לאחר קילוף ציפתם החומה. נשמרים ונאכלים מדי שבת בתוך הג'עלה. בתימן נהגו לעסוק בהכנת התוהם בט' באב אחה"צ, כנראה להעברת הזמן. תנפאש: קלי דורה מסוג מיוחד המתבקעת בעת קלייתה, בתוספת מלח. נפחה גדל בצורת תפרחת בצבע בהיר. באכילתה מורגשת אוריריותה הנעימה.