הכל

כ'לף, סעדיה בן זכריה

מרי סעדיה בן זכריה כלף כתב חיבור העוסק בליקוטים לתורה, למגילות ולעין יעקב בעיר כוכבאן ממערב לצנעא בשנת תק"א (1741).

בכה"י קמ"ז דפים, ובו שני חלקים: חלק א' - ליקוטים לתורה (עד דף קי"ב), וחלק ב' - ליקוטים למגילות (דפים קי"ג-קי"ד).

בחלק הראשון העתיק את פירוש רש"י לתורה, וכן ליקוטים שחיבר ממדרשים שונים, ספרי מקובלים ראשונים ועוד, כמו: תרגום, יב"ע, מדרש תנחומא, בעל הטורים, זוהר, רבינו בחיי, ר"מ רקנאטי, עין יעקב, גור אריה, קיצור השל"ה, אור החיים ועוד. בדף קי"ב ע"א: "יזכינו להשלים פירוש רש"י על חמשה חומשי תורה לשלום, ונזכה להתחיל אותו עם חמש מגילות".

כלף, שלום

ר' שלום כלף נולד בישוב אלקארה מדרום לצנעא בשנת תרל"ו (1876). הישוב אלקארה שימש מקום נופש ליהודי צנעא, בשל המיקום והתנאים. המצב הכלכלי בעיר היה מצוין, והיו יחסים טובים עם המוסלמים. סכום המס היה זעום ביותר, "קרוש" בשנה לכל המשפחה. מזג האויר היה טוב, וחלק מעשירי צנעא רכשו דירות בישוב.

ר' שלום כלף שימש ראש הקהילה היהודית בעשרות השנים שלפני העלייה הגדולה. בישוב כחמש עשרה משפחות.

נפטר שלוש שנים לפני העלייה הגדולה בשנת תש"ו (1946) בערך.

כלפי, אברהם בן שלמה

ר' אברהם בן שלמה אלכלפי העתיק את סידור מרי יצחק ונה "פעמון זהב" עם הפירוש חידושין בשנת תי"ח (1658) בעיר מפחק. העיר נמצאת על הציר צנעא - מנאכ'ה. בשנים אלו, באמצע המאה הי"ז, העתיקו סופרים רבים את סידור ר"י ונה באזור בו פעל ר"י ונה בערים מעבר, מפחק, ד'מאר והסביבה.

בכה"י קנ"ה דפים, ההתחלה חסרה, ובשולי הדפים פירושים רבים מר"י ונה. ישנן מספר דפים מכתבי יד שונים. ההעתקה נשלמה ביום רביעי, י"ח בסיון, ונכתב במימון ר' יוסף בן אברהם אלכלפי, קרוב משפחתו כנראה.

כ'לפי, זכריה בן יוסף

ר' זכריה בן יוסף בן אברהם בן סעדיה בן עודד אלכ'לפי העתיק את פירוש רש"י לתורה ולחמש מגילות בישוב ד'נח בשנת תל"ו (1676). השלמת ההעתקה היתה ביום חמישי, י"ג באב שנה זו.

בכה"י קל"ה דפים, ואינו שלם. נכתב במימון ר' יעקב בן דוד בן שלמה אלחגבי. יתכן והסופר הוא קרוב משפחה של ר' שלמה בן דוד כלפי מאותו ישוב, אשר העתיק או מימן את העתקת מדרש הגדול לחומש שמות בשנת שע"ז (1617).

בסוף הפירוש לחומש דברים כתוב בקולופון:

כלפי, שלום בן מעודד,

ר' שלום בן מעודד בן בניה אלכלפי העתיק לפחות שני חיבורים, אשר הגיעו לידי, בישוב סלף בני אלקאצי שבהרי חראז, בדרום מערב לצנעא, באמצע המאה הט"ז. כתב היד הראשון (כת"י קאפח) הוא משנה תורה לרמב"ם ספר נשים, אשר העתיק בישוב סלף בני אלקאצי בשנת שי"ט (1559). בכה"י קכ"א דפים, ונכתב "בשם התלמיד נתנאל בר' יוסף". בראש החיבור עיטורים מפסוקי תהילים פרק ז', קטעים מרס"ג ועוד. את כתב היד קנה החכם באשי מרי יחיא קאפח ממרי יהודה בן סאלם עמר בתחילת המאה העשרים.

בקולופון כתוב:

כלפי, שלמה בן דוד

ר' שלמה בן דוד כלפי העתיק או מימן את העתקת ספר מדרש הגדול לחומש שמות בישוב ד'נח בשנת שע"ז (1617).

בכה"י ר"ו דפים. במספר מקומות פירושים קצרים מתוך ספר המרגלית בערבית ומראה מקום לפסוקים בתנ"ך. לאחר הקולופון קטע מחידושי הלכות תפילה. העמוד הראשון הושלם בכתיבה מאוחרת.

בקולופון כתוב:

"שנת אתתקכ"ח שנין לשטרי (שע"ז - 1617) במאתא קריה ד'נח... סימן טוב על מריה שלמה בירב דוד בירב זכריא... אלכלפי".

כמוס-הלוי, דוד בן פנחס

מרי דוד בן פנחס כמוס הלוי נולד בעיר חידאן בצפון הרחוק של תימן בשנת תר"ן (1890). עלה לארץ בשנת תר"ע, והתיישב במושבה בראשון לציון. עבד בחקלאות וביקב של המושבה.

שמש רב ושוחט ובודק במושבה, עסק בצרכי ציבור, והתמחה בכימיה.

נפטר ברשל"צ בז' באדר תשכ"ב (1962).

כ'מרי-חטאב, דוד בן יחיא לוי

ר' דוד בן יחיא לוי כ'מרי-חטאב היה סופר לפני שנת תקפ"ג (1823) במרכז תימן כנראה. לא ידוע זמנו במדויק ומקומו.

הוא נחשב סופר מתמחה למסורות כתיבת ספרי תורה. הוא ידוע לי מתוך תאג' אשר העתיק הסופר הידוע מצנעא ר' יהודה בן דוד חאזי בשנת תקפ"ג (1823), שם הוא כותב:

"כתר תורה והוא חמשה חומשי תורה כפי שנמסר לנו מאבותינו וכו' ממה שמצוי אצלינו בארץ תימן מספרי הראשונים והאחרונים שהעתיקום מימי קדם... וציינתי וזיינתי ושיניתי האותיות שהן מצויינות ומזויינות ומשונות משאר אותיות עם הרמזים שלהן כפי שמצאתי בכת"י מ"ו דוד בן יחיא הלוי המכונה כ'מרי (חטאב) ז"ל ובכת"י מ"ו יחיא בן אברהם בשירי ז"ל".

עמודים

Subscribe to הכל