הכל

כריף, יחיא בן שלום

מרי יחיא בן שלום כריף היה מחכמי הישיבה הכללית בצנעא בשנת תרמ"ו (1886). להערכתי, נולד בצנעא באמצע המאה הי"ט.

הוא חתום על תקנות ציבור עם חכמי הישיבה בשנה זו. הוא בנו של מרי שלום כריף (ע"ע הבא).

הוא, כנראה, כתב חידושים לתורה, אשר צולמו בגיליון התאג' שבהוצאת חסיד. בפרשת וישב דף ס, ב, ובפרשת בא דף קז, א' הוא מפנה לספר הזכרון של ר' יוסף מסעוד.

להערכתי, נפטר בצנעא בסוף המאה הי"ט או בתחילת המאה העשרים.

כריף, שלום בן יחיא

מרי שלום בן יחיא כריף היה מחכמי העיר צנעא ומנכבדי הקהילה במאה הי"ט. נולד, להערכתי, בתחילת המאה הי"ט. הוא אביו של מרי יחיא בן שלום כריף (ע"ע קודם).

הוא חתום בשנת תרל"ח (1878) על תקנת ציבור, למעט בהוצאות בסעודות מצווה, יחד עם גדולי חכמי צנעא, חברי בית הדין מרי שלמה קארה - ראב"ד, מרי אברהם בן צאלח ומרי יוסף מנזלי.

כשאת, ישכר בן שלום

ר' ישכר בן שלום כשאת היה מנהיג או אפילו דיין בישוב חצר שהוד בשנת תקצ"ז (1837).

הוא ידוע לי מתוך חתימה על שטר מכירת כתב יד של פירוש רש"י לתורה, שהעתיק ר' טוב בן אברהם בישוב דנואר בשנת ת"ג (1643). השטר נמצא בדף נ"א, א' בכתב היד. מהשטר ניתן ללמוד, כי יחיא בן שלם גרשם קנה את כת"י מצאלח עואץ דחבש בישוב חצ'ר אלשהוד ביום ראשון, י"ד לחודש תשרי שנת בקמ"ח לשטרות (תקצ"ז - 1837). חתומים: "דאוד בן יחיא כובאני, ישכר בן סאלם אלכאשת".

העובדה, כי חתומים שניים ולא שלושה, מחזקת את ההערכה, כי מדובר במנהיגי הקהילה וברבנים ולא בדיינים.

לגאמי, יחיא בן יוסף*

מרי יחיא בן יוסף לגאמי נולד בשנת תר"ס (1900) בערך בכפר לגאם שבמחוז בני בהלול, בדרום מזרח צנעא. למד תורה אצל דודו מרי יחיא רייבי שגלה מצנעא לכפר לגאם.

בנעוריו הגיע לצנעא, ושם הוסמך לרבנות ע"י הרב הראשי מרי יחיא יצחק הלוי, מרי יחיא טויל ומרי אברהם עמראני. חזר לכפרו, ושימש רב הקהילה היהודית עד העלייה הגדולה לארץ.

בשנת תש"ט (1949) עלה לארץ והתיישב במעברת ראש העין. עסק בלימוד תורה ובמעשי צדקה וחסד. לזכרו יצא הספר "טוב וישר".

נפטר בראש העין בי"ט באדר תשנ"ג (1993).

לדאני, יוסף בן סעדיה

מרי יוסף בן סעדיה לדאני היה דיין, וכנראה, ראב"ד בצנעא באמצע המאה הי"ז.

הוא חתום על פסק דין העוסק במכירת בית בצנעא ביום שני, ט' בכסלו שנת תכ"ז (1667). הוא חתום ראשון ואחריו חתום מרי שלמה מנזלי, ששימש ראב"ד לאחר גלות מוז"ע משנת ת"מ (1680) ועד לפטירתו.

בפסקי דין שמצאתי בשנת תכ"ט (1669), ת"ל (1670) ותל"ח (1678) הוא אינו חתום, אלא חתומים מרי אהרן בן דוד הכהן, מרי שלמה מנזלי ומרי שלום בן משה דמארי, ולכן אני מסיק, כי נפטר לפני שנת תכ"ט (1669). שימש, א"כ, בדיינות באמצע המאה הי"ז בצנעא, לא יאוחר משנת תכ"ט (1669).

לדאני, יוסף בן סעדיה

ר' יוסף בן סעדיה לדאני העתיק את ספר ההפטריות לכל השנה בשנת תרכ"ד (1864). לא ידוע מקומו.

בכה"י ק"ו דפים, פסוק מקרא פסוק תרגום, כל כתב היד מנוקד בניקוד תחתון.

בקולופון דף 105ב' כתוב:

"נשלמה זאת המלאכה ההפטרה יום ד' תשעת עסר לחודש אייר שנת בקע"ה (לשטרות, תרכ"ד - 1864) על ידי העוסק במלאכת שמים, ואתה אחי המעיין בבקשה ממך שאם תמצא איזה טעות או איזה שיבוש אל תדינני אלא לזכות, ומן השמים ידינוך לכף זכות, לפי שאני כתבתיה ואני טרוד בתלמוד תורה, והש"י יזכיני לכתוב ספרים עד אין קץ אכי"ר. (חתימה מסולסלת) יוסף בן סעד אללדאני יש"ל".

לדאני, מעודד בן שלמה

ר' מעודד בן שלמה לדאני השלים את העתקת התורה בצנעא בשנת שנ"ב (1592).

התורה עם ניקוד ומסורה קטנה וגדולה. כתב היד פוצל לשלושה כרכים: כרך א' מחברת התיג'אן וחומש בראשית עד חומש שמות ט', כ"ב, כרך ב' חומש שמות ט', כ"ט עד ויקרא כ"ז, ל"א; כרך ג' במדבר א', ו' עד סוף חומש דברים.

בכרך הראשון בדף 30 נמצא שטר מכירת כתב היד משנת אתתקפ"א (ת"ל - 1670) בישוב "מגדלא כוכבאן" שבמרכז תימן. על העטיפה בכתיבה מאוחרת "המעתיק סעדיה בן מעודד".

לדאני, מעוצ'ה בן מנצור

מרי מעוצ'ה בן מנצור אללדאני היה מגדולי חכמי תימן בשנת קט"ז (1355) בערך. לא ידוע מקומו.

בשנת צ"ו (1336) התעוררו ספקות לגבי הכללים של עיבור השנים, וחכמי הדור התקבצו לקבוע כללים חדשים, ומינו את מרי מעוצ'ה לדאני שיכין כללים חדשים ולוחות שנים למאתיים שנה לכל יהודי תימן בערים ובכפרים.

בכתב יד של סידור, אשר נכתב בשנת שמ"ו (1586) כתוב, כי את לוח השנים הכין מרי מעוצ'ה לדאני.

שאלה בנושא זה הופנתה מתימן אל ר' יהושע הנגיד במצרים - דור חמישי לרמב"ם, השאלה והתשובה ארוכות מאוד, ומזכירות את שנת אתרס"ו לשטרות (קט"ו - 1355). בנושא זה האריך יוסף טובי.

לדאני, שלום בן זכריה

ר' שלום בן זכריה לדאני העתיק שלושה חיבורים בעיר תנעם שבמרכז תימן בשנים רנ"א-רנ"ג (1491-1493).

כתב היד הראשון (כת"י קולומביה) הוא מדרש תנחומא חלקים א'-ב', שהעתיק בעיר תנעם בשנת רנ"א (1491), במימון ר' סעדיה בן דוד חראזי. בכה"י קס"ג דפים, הדף הראשון חסר.

בקולופון כתוב:

"בחמשא בשבא דהוא עסרין ותרין יומין בירח אדר שנת אלפא (ותמני) מאה ותרתין שנין לשטרי במאתא תנעם... סימן טוב על מריה סעדיה בן דוד אלחראזי... הכותב שלום בירב... (זכ)ריה אללדאני".

לדאני, שלום בן יוסף

ר' שלום בן יוסף לדאני העתיק את הלכות שחיטה והלכות מאכלות אסורות במאה הי"ח עפ"י הערכה. לא ידוע במדויק זמן הכתיבה ומקום הכתיבה.

בכה"י ע"ד דפים: מדף א-מ - הלכות שחיטה, ודפים מ- ע"ד - הלכות מאכלות אסורות. בכה"י חלק נוסף של ליקוטים שונים, כמו הקדמה לסדר זרעים משנה, פירושים בערבית למשנה, פ' בערבית להלכות שחיטה - שרח ועוד, שאותם העתיק ר' סעדיה בן משה בוצי מהישוב סוק בשנת תרמ"ב (1882). ואולי אף ר' שלום לדאני העתיק את כתב היד בישוב סוק.

בקולופון של החלק הראשון כתוב.

"שלים ספרא חלשא ומסכינא שלום בן יוסף בן שלמה הידוע אללדאני יש"ל".

עמודים

Subscribe to הכל