הכל

ר' ישכר בן שלום כשאת היה מנהיג או אפילו דיין בישוב חצר שהוד בשנת תקצ"ז (1837).

הוא ידוע לי מתוך חתימה על שטר מכירת כתב יד של פירוש רש"י לתורה, שהעתיק ר' טוב בן אברהם בישוב דנואר בשנת ת"ג (1643). השטר נמצא בדף נ"א, א' בכתב היד. מהשטר ניתן ללמוד, כי יחיא בן שלם גרשם קנה את כת"י מצאלח עואץ דחבש בישוב חצ'ר אלשהוד ביום ראשון, י"ד לחודש תשרי שנת בקמ"ח לשטרות (תקצ"ז - 1837). חתומים: "דאוד בן יחיא כובאני, ישכר בן סאלם אלכאשת".

העובדה, כי חתומים שניים ולא שלושה, מחזקת את ההערכה, כי מדובר במנהיגי הקהילה וברבנים ולא בדיינים.

מרי יוסף בן סעדיה לדאני היה דיין, וכנראה, ראב"ד בצנעא באמצע המאה הי"ז.

הוא חתום על פסק דין העוסק במכירת בית בצנעא ביום שני, ט' בכסלו שנת תכ"ז (1667). הוא חתום ראשון ואחריו חתום מרי שלמה מנזלי, ששימש ראב"ד לאחר גלות מוז"ע משנת ת"מ (1680) ועד לפטירתו.

בפסקי דין שמצאתי בשנת תכ"ט (1669), ת"ל (1670) ותל"ח (1678) הוא אינו חתום, אלא חתומים מרי אהרן בן דוד הכהן, מרי שלמה מנזלי ומרי שלום בן משה דמארי, ולכן אני מסיק, כי נפטר לפני שנת תכ"ט (1669). שימש, א"כ, בדיינות באמצע המאה הי"ז בצנעא, לא יאוחר משנת תכ"ט (1669).

ר' מעודד בן שלמה לדאני השלים את העתקת התורה בצנעא בשנת שנ"ב (1592).

התורה עם ניקוד ומסורה קטנה וגדולה. כתב היד פוצל לשלושה כרכים: כרך א' מחברת התיג'אן וחומש בראשית עד חומש שמות ט', כ"ב, כרך ב' חומש שמות ט', כ"ט עד ויקרא כ"ז, ל"א; כרך ג' במדבר א', ו' עד סוף חומש דברים.

בכרך הראשון בדף 30 נמצא שטר מכירת כתב היד משנת אתתקפ"א (ת"ל - 1670) בישוב "מגדלא כוכבאן" שבמרכז תימן. על העטיפה בכתיבה מאוחרת "המעתיק סעדיה בן מעודד".

ר' שלום בן זכריה לדאני העתיק שלושה חיבורים בעיר תנעם שבמרכז תימן בשנים רנ"א-רנ"ג (1491-1493).

כתב היד הראשון (כת"י קולומביה) הוא מדרש תנחומא חלקים א'-ב', שהעתיק בעיר תנעם בשנת רנ"א (1491), במימון ר' סעדיה בן דוד חראזי. בכה"י קס"ג דפים, הדף הראשון חסר.

בקולופון כתוב:

"בחמשא בשבא דהוא עסרין ותרין יומין בירח אדר שנת אלפא (ותמני) מאה ותרתין שנין לשטרי במאתא תנעם... סימן טוב על מריה סעדיה בן דוד אלחראזי... הכותב שלום בירב... (זכ)ריה אללדאני".