הכל

כ'מרי, יהודה בן חיים*

מרי יהודה בן חיים כ'מרי נולד בעיר כאו שבמחוז ירים בשנת תרנ"ט (1899). למד תורה אצל חכמי הישוב ואצל מרי יחיא נחום, שליח בי"ד צנעא לקהילות השונות. עמד בקשרי שו"ת בהלכה עם הרב הראשי מרי יחיא יצחק הלוי.

עלה לארץ בעלייה הגדולה בשנת תש"ט (1949), התיישב במושב שתולים, שם שימש רב האיזור, והשוחט והבודק למושב ולסביבה. עסק בזיכוי הרבים ובהרבצת תורה.

חיבר שני ספרים שעדיין בכתובים, מבוא לתפילה וטעמים לתורה.

נפטר בכ"ט בניסן תש"ל (1970).

כסאר, חיים בן שלמה

מרי חיים בן שלמה כסאר נולד בצנעא בשנת תרי"ט (1859). נתייתם מאביו בגיל תשע שנים, וגיסו, בעל אחותו, הגביר ר' שלום בן שלמה טיפל בו והשיא לו את בתו. התפרנס מצורפות כסף כאביו. שקדן היה בלימודו בימים ובלילות בבית מדרשו של מרי חיים קורח. התרחק מרבנות ועסקנות. אהבתו הייתה גדולה לקיום מצוות ולספרים, ופעל רבות כדי למצוא כתבי יד עתיקים ובהם נוסחאות ישנות, והתמקד בעיקר בתפסיר רס"ג לתורה ופיה"מ לרמב"ם במקור בערבית. העתיק כתבי יד רבים החל משנת תרמ"ד (1884), תורה עפ"י נוסחאות ישנות, מנורת המאור מוגהת ומנוקדת עפ"י מסורת תימן ועוד. פעל לשפר את עבודת הריבוע השחור בתפילין.

כסאר, חיים בן שמואל

מרי חיים בן שמואל כסאר נולד בצנעא בשנת תרס"ב (1902), ויש המאחרים עד לשנת תרע"א (1911). אמו סעדה ממשפחת טובי.

עבד עם אביו בצורפות, ומחמת הפרנסה היו גולים מישוב לישוב. זמן מה גר בבני עוואם, והתיישב בישוב בית עד'אקה שמצפון לצנעא, ולמד תורה אצל מרי הישוב מרי דוד מזעקי. כעשרים שנה שהה בבית עד'אקה וחי בביתו של אהרן נהארי מעשירי העיר. היה ידיד של מרי ישראל עוזרי רב העיר. כשהמצב הכלכלי השתפר, חזרה המשפחה לצנעא בשנות העשרים לחייו. למד תורה אצל מרי יחיא קאפח והיה תלמידו המובהק, ושימשו שלא בזמן השיעורים.

כסאר, יחיא בן אברהם

מרי יחיא בן אברהם כסאר היה מחכמי הישיבה הכללית בצנעא במחצית השנייה של המאה הי"ט. הוא חתום עם חכמי הישיבה על תקנות ציבור בשנת בקצ"ז לשטרות (תרמ"ו - 1886). הוא חתום ראשון על אגרת סיוע ששלחו יהודים מצנעא בשנת תרנ"ח (1898) לר' בנין מנחם משה, גביר ונשיא קהילת יהודי עדן, עקב הרעב הכבד ששרה בצנעא בשנה זו ומחסור של שבע שנים רצופות בגשם. על האגרת חתמו גדולי חכמי צנעא וביניהם מרי יחיא קאפח, מרי שלום שמן ועוד. ואולי הוא יוזם האגרת ולכן חתם ראשון.

נראה, כי הוא סבו של מרי חיים בן שמואל כסאר.

כסאר, שלום

מרי שלום כסאר שימש חכם באשי בסוף המאה הי"ט. לא ידוע מתי בדיוק נולד, ולהערכתי, נולד לקראת אמצע המאה הי"ט.

בשנת תרמ"ט (1889) נפטר הרב הראשי מרי שלמה קארה, שהיה דמות חזקה ואשר ניהל בחכמה וביד תקיפה את הקהילה. לאחר מותו נבחר לתפקיד חכם באשי ע"י השלטון הטורקי ר' יוסף בדיחי, איש אמיד ונכבד, אך הוא פרש כעבור שנה מתפקידו, כיוון שראה שלא יוכל לתפקד כהלכה.

בשנת תר"ן (1890) נבחר לתפקיד חכם באשי ר' שלום כסאר,. ואף הוא התפטר מתפקידו כעבור חצי שנה מאותן סיבות. הציבור התקשה למצוא אדם מתאים "כי כבר הדור מקולקל, ופריצי הדור הגביהו ראשם אחר פטירת הפרנס הגדול מרי סלימאן אלקארה".

כסאר, שלום בן יחיא

ר' שלום בן יחיא כסאר נולד, כנראה, בתימן בתחילת המאה הי"ט. באמצע המאה הי"ט הוא חי בירושלים.

הוא ידוע מתוך תקנות וסדרי בית דין שתקנו חברי בית הדין בצנעא ושלחוהו לירושלים בשנים תרכ"א-תרכ"ה (1861-1865). הרקע לתקנות הוא התרופפות שלטון האמאם בצנעא בשנת תרי"ט (1859), ורבים מיהודי צנעא ובתוכם הרב הראשי מרי שלמה קארה נאלצו לברוח. חברי בית הדין הבינו שאם נגזרו גזירות משמים, אולי הוא רמז למאמר חז"ל "אם ראית דור שצרות באות אליו צא ובדוק בדייניו", ולכן תקנו ט"ו תנאים לסדרי בית הדין "הגליון הזה מסרו לידי הרב שלום בן יחיא כסאר נ"י תושב עיה"ק ירושלים תוב"ב".

כסאר, שלום בן יחיא*

מרי שלום בן יחיא כסאר נולד בצנעא בשנת תרל"ו (1876). בהיותו בן שש שנים עלה עם משפחתו לירושלים בעליית אעלה בתמ"ר בשנת תרמ"ב (1882). עקב הקשיים הגדולים חזר אביו לתימן והוא נשאר עם אמו בירושלים. בגיל עשר למד תורה אצל מרי יחיא צארום, ובהמשך למד אצל דודו מרי שלום יוסף עראקי. התפרנס מחייטות שלוש שנים, מצורפות ארבע שנים ואח"כ עסק בחקלאות, באדמות שליד שכונת שמואל הנביא בירושלים. אחר נישואיו התפרנס מכתיבת ספרי סת"ם.

כעתרה, שלום

ר' שלום כעתרה נולד, להערכתי, בתחילת המאה הי"ט בישוב בית עד'אקה שבמרכז תימן.

הוא שמש בפועל רב הקהילה היהודית בישוב, אך חלק מבני הקהילה הסתיגו ממנהיגותו. מינוי רב אחר נתקל אף הוא בקשיים, והבעייה הגיעה לחברי בי"ד צנעא: ראב"ד מרי יוסף קארה, מרי דוד צאלח ומרי יחיא בן שלמה אביץ'. הם סירבו לאשר את מינויו כרב עיר, וכתבו:

"נודיעכם מענין מר שלום כעתרה, כי עדיין אין אנו סומכים אותו להתמנות לאנשי עיר גדולה לשחוט ולקדש ולגרש, היות שנטל (לעצמו) רשות ועדיין הוא רך בשנים, ולא נהיה אחראים בו אלא לאחר שיעלה ויקבל סמיכות, ובינתים הוא מנוע מטעם בית דין..."

כץ-צדוק, שלמה בן שלום

ר' שלמה בן שלום כץ-צדוק העתיק את הרמב"ם ביום א', כ"א במרחשון שנת אתר"י לשטרות (נ"ט - 1299). לא ידוע מקומו.

כתב היד המקורי חסר, והושלם בכתיבה מאוחרת. רוב כתב היד הוא ליקוטים מהמאה הט"ו-ט"ז, ובו הלכות תעניות, זכייה ומתנה, שלוחין ושותפין וכן ספר שופטים. לאחר הקולופון שטר הרשאה משלום בן סעדיה.

דף הקולופון נכתב בכתיבה שונה בהשוואה לרוב הדפים. שם כתוב:

"אני שלמה בר שלום צדוק כץ סיימתי ביום א' כ"א חשון אתר"י לשטרות".

עמודים

Subscribe to הכל