הכל

ר' סעדיה בן יחיא כובשי נולד בכפר שאהל שבמחוז שראף - מרכז תימן, בה' בסיון תרס"ב (1902).

עלה לארץ בילדותו בשנת תרס"ט עם אביו בעירום ובחוסר כל. עד שנת תרפ"ה (1925) חי בשכונת נחלת צבי בירושלים.

למד תורה אצל ר' יוסף מועלם ור' שלום שחב בתלמוד תורה תורה אור בהנהלת מרי אברהם נדאף. למד בית המדרש למורים "מזרחי" בירושלים.

הוסמך לשחיטה ולרבנות ע"י מרי שלום יצחק הלוי ומרי יוסף קאפח, ובשנת תשל"ה ע"י הרב חיים דוד הלוי, הרב הראשי הספרדי לת"א.

עסק רבות בהוראה וחינוך. שמש מנהל בת"ת תורה אור ובבתי ספר שונים. הקים בירושלים את אגודת הצדקה דגל הצבי.

ר' יחיא בן יוסף כ'ולאני העתיק את ספר המוסר בישוב בית עגל שבמחוז חימה במרכז תימן במאה הי"ט-כ'. לא ידוע זמן מדויק. מוצא משפחתו, כנראה, מהעיר כ'ולאן שבמרכז תימן.

בכה"י רפ"א דפים, והספר הועתק מכת"י שנכתב בידי ר' שלום בן יחיא קורח, בהזמנתו ובמימונו של שלמה בן יצחק בצנעא תרנ"ח (1898).

בדף 226 ב' כתובה הערה בידי המעתיק:

"אני כתבתיהו בכתיבת ידי לי לשמי הצעיר יחיא בן לא"א יוסף כ'ולאני יצ"ו מעיר בית עגל יע"א".

בהמשך כתב היד העתקת המחברת ע"י ר' שמעון בן שלמה אלימני, אשר העתיק בישוב בית עגל לר' יחיא בן יוסף גיאת בשנת תרע"ח? (1918).

מרי יחיא בן משה כומימי - תאם נולד בשנת תרע"ד (1914) בעיירה כומים, לא הרחק מהערים מעבר ורצאבה מדרום לצנעא. למד תורה אצל חכמי הישוב. התפרנס ממסחר בבדים ובשמים - מעטארה בערבית.

הוסמך לרבנות ע"י מרי יחיא קאפח ומרי יחיא יצחק הלוי - הרבנים הראשיים לצנעא, בשנת תרפ"ה (1925). להערכתי, הוסמך לרבנות מאוחר יותר או שנולד קודם לשנת תרע"ד (1914), שכן אין זה הגיוני שיוסמך לרבנות בגיל י"א שנים.

למד השכלה כללית בבי"ס של מרי דוד בנו של מרי יחיא קאפח. שימש דיין, רב הקהילה והעאקל של הקהילה - ראש הקהילה המייצג את הקהילה בפני השלטון המוסלמי.

מרי יעיש כורת היה חכם בעיר צנעא באמצע המאה הי"ט.

הוא חתום על תשובת מרי שלום קורח בפולמוס הגדול שהיה בצנעא במאה הי"ח-י"ט, בנושא ברכת המוציא בסעודות רבים. מרי שלום קורח נולד בשנת ת"ר (1840) ונפטר בשנת תרמ"א (1881), ולכן מסתבר, כי כתב את התשובה לא לפני שנת תר"כ (1860) בהיותו בן עשרים שנה. לפי זה נוכל להסיק, כי מרי יעיש כורת חתם על התשובה משנת תר"כ (1860) ועד לשנת תרמ"א (1881).