הכל

ר' שלום בן אברהם כהן העתיק דיואן בשנת תרנ"ז (1897). לא ידוע מקומו.

בכה"י ל"ו דפים ובהם כ"ד שירים. נכתב במימון ר' מסלם בן דוד אצטאחי.

בקולופון דף 36 ב':

"נכתבה לתשוקת ה"ה מסלם בן דאוד המכונה אצטאחי, ותהי השלמתו יום ה' לחודש אדר ב' שנת רנ"ז (תרנ"ז כנראה - 1897) ושלום, אנא... שלם בן אברם בן דוד בן מ"ו יחיא אלכהן...".

ר' שלום בן זכריה בן פנחס כהן העתיק סידור בשנת תק"א (1741). לא ידוע מקומו.

בכה"י קי"א דפים, מברכות השחר ואילך. אינו מנוקד. לוחות השנים משנת תקפ"ז (בקל"ח לשטרות - 1827).

בדף 97 בלוחות השנים: "ואעלם אן סנתנא הד'ה אלד'י נחנו פיהא (ודע ששנה זו שאנחנו בה) שנת הת"א ליצירה בנ"ב לשטרות". נראה, שמדובר בשנת התק"א (1741), בנ"ב לשטרות.

בסוף כה"י תוספות "נשלם יום ו' לחודש אדר ב' בשנת בקל"ז (תקפ"ו - 1826)", ואולי הוא סיום של כתב יד אחר או סופר אחר.

מרי שלום בן משה כהן כתב חיבור לתורה במאה הי"ט. לא ידוע זמנו המדויק ומקומו.

דרשותיו לתורה הן עפ"י האר"י, ומכונות בשם "פירות האילן". הדרשות עוסקות גם בנושאי אמונה, עם ישראל וגאולה. בכה"י כ"ב דפים, ואולי הוא הרב המקובל מהעיר מועיצירה שבמחוז חוגריה (ע"ע הבא).

בכה"י גופו ישנו חיבור נוסף בכתיבה שונה, ספר קב הישר לר' צבי הירש קאיידנובר.

מרי שלום בן סעדיה כהן נולד בצנעא בשנת ת"ע (1710). שימש דיין משנת תקל"א (1771) לאחר פטירת הדיין מרי שלום בשארי, ועד לפטירתו. הוא היה דיין שלישי בראשות ראב"ד והרב הראשי מהרי"ץ, והדיין השני מרי שלמה גמל-גמליאל.

ביום חמישי, כ"א באב בפ"ו (תקל"ה - 1775) הוא חתום על שטר מכר עם הדיין מרי שלמה בן ישועה גמליאל. הוא חתום על שטר מכר ביום שני, ח' באדר תק"מ (1780) עם מרי שלמה גמליאל ומרי צאלח? בן שלמה. ביום ראשון, כ"ח באדר תקמ"א (1781) הוא חתום על פסק דין בנושא שכנים. חתומים עפ"י הסדר: מרי שלמה בן ישועה גמליאל, מרי שלום בן סעדיה הכהן ומרי משה בן סעדיה קטיעי.