הכל

מרי שלום בן שלמה כהן היה מחכמי העיר צנעא במאה הי"ט, וכנראה, היה ראש הישיבה. הוא מוזכר בדבריו של מרי אהרן הכהן עראקי, בהקשר לפולמוס הגדול בנושא ברכת המוציא בסעודות רבים, והוא מזכירו "וכבוד מורינו סאלם בן סלימאן הכהן".

הוא מוזכר גם בדבריו של מרי יוסף מסעוד, שהיה לו ויכוח חריף עם מרי יחיא משרקי ומרי אברהם אלשיך, אשר ביקש מבניו למסור את ספרו לאיש נאמן כמו ראש הישיבה מרי שלום בן שלמה כהן.

הוא העתיק תורה בראשית ושמות עם תרגום אונקלוס ותפסיר רס"ג לאחר כל פסוק, בשנת תרי"ח (1858). בכה"י קמ"ד דפים, דפים אחדים בכתיבה שונה. עפ"י דבריו בקולופון סבל ממחלות ועסק בלימוד תורה לתשב"ר.

מרי שלמה בן דוד כהן חי בישוב דאיאן שבמרכז תימן. הוא מראשוני וגדולי המקובלים בתימן. נולד, להערכתי, במחצית השנייה של המאה הט"ז בשנים ש"י-ש"כ (1550-1560) בערך, והוא בן דורם של מרי שלום קורח - מחבר ספר הסגולות, ומרי יוחנן מזרחי - גדול פרשני המשנה והתלמוד בתימן. הוא היה רבו של מרי יצחק ונה, מגדולי חכמי תימן במאה הי"ז.

מרי שמעון בן יוסף כהן נולד באמצע המאה הי"ט כנראה. בכפר תאלבי שבמחוז ד'מאר. למד תורה אצל מרי יוסף יתים, מרי הישוב גוראן שבמחוז ירים. הוסמך לרבנות ולאחראי על השחיטה ע"י בית דין צנעא, ושימש מרי הכפר תלאבי שבמחוז ד'מאר.

הוא כתב חיבורים בהלכות שחיטה, אישות, טעמים לשולחן, וכן שירים ונושאים שונים ששימשו אותו בתפקיד.

ספרו הראשון הוא "סגולת השוחטים" - ספר הלכות וליקוטים להלכות שחיטה. רובו כתוב בערבית, וערוך בצורת שו"ת קצרות. נכתב בשנת תרפ"ג (1923). בכה"י שישים דפים פורמט קטן. חיבר גם קונטרס בן ח"י דפים בהלכות קידושין וגיטין, וכן הלכות פסח - י"ב דפים.

ר' שלמה בן יחיא כהנא העתיק בשנת תרכ"א (1861) את ספר המוסר שחיבר מרי יחיא צ'אהרי במאה הט"ז. לא ידוע מקומו.

בכה"י קמ"ג דפים, ונקרא גם "ספר המחברת". הכתיבה נשלמה בי"ד באדר. בראש כה"י חרם נגד "הכופרים". קולופון נוסף נמצא בסוף ההקדמה לספר, מבעלי כתב היד בראש כה"י "דאוד יצ"ו בן מוסי".

בקולופון כתוב:

"נשלמה... י"ד אדר בקע"ב (לשטרות, תרכ"א - 1861)... ספרא... שלמה בן מו' יחיא בן מו' שלום כהנא".