הכל

לוי, אברהם בן דוד

מרי אברהם בן דוד הלוי חי בעיר צ'אלע שבדרום תימן במאה הי"ט. לא ידוע בדיוק מתי נולד, ויש להעריך, כי נולד בתחילת המאה הי"ט.

שימש רב ראשי וראב"ד בעיר במאה הי"ט.

התאריך היחיד הקשור בו, הוא העתקת החיבור ע"י תלמידו ר' יצחק בן שלום בשנת תרנ"א (1891), וא"כ, מסתבר, כי לא היה בין החיים בשנה זו או שהתקשה בכתיבה.

הוא ידוע בעיקר מחיבוריו:

@44פרי צדיק@55 - טעמים עפ"י הפשט והסוד על הלכות שחיטה וטרפיות, ברכת המזון ונטילת ידיים.

לוי, אברהם בן זכריה

מרי אברהם בן זכריה לוי היה חכם ומקובל בעיר ג'בלה שבדרום תימן, במחצית השנייה של המאה הט"ז.

הוא ידוע מתוך איזכורים שמפנה אליו מרי יחיא אלצ'אהרי בספר המוסר. הספר חובר בשנים שכ"ח- של"ג (1568-1573), וא"כ, מרי אברהם לוי חי בשנים אלו או סמוך להן.

להלן ציטוטים מהספר:

"והנה בן נולד לבן הלוי אברהם שמו, הציב ציונים לחכמה מטעמו, בארץ התימן מטהו יפרח, ואורו לבית הלוי זרח, ויצץ ציץ ההגיון ויגמול שאלות, הציע אותן על אפריון, סדורות על גליון, ארוך וערוך, בפי כל רואהו ברוך, וישת אותם עדרים עדרים, ממעונות אריות מהררי נמרים, מפניני אמרות הזהר מזהירים, ומזהר השכל יצוקים ומאירים".

לוי, אברהם בן עזרא

ר' אברהם בן עזרא לוי מוזכר בכתב יד של משנה תורה לרמב"ם, אשר העתיק ר' יוסף בן עודד הלוי בעיר ת'לא שבמרכז תימן בשנת קמ"ב (1382). כה"י הוא הלכות מדע ואהבה, ק"ע דפים, ונכתב במימון ר' עודד בן יפת בן יפת בן עודד הלוי.

בדף 94א' כתוב "שיר לאברהם הלוי בר עזרא יש"ל".

לא ידוע האם הוא חיבר את השיר, או האם הסופר ר' יוסף בן עודד הלוי חיבר לכבודו של ר' אברהם בן עזרא לוי שיר, וא"כ לשם מה.

על כתב היד ראה עוד: לוי, יוסף בן עודד.

לוי, אברהם בן שלום

ר' אברהם בן שלום הלוי העתיק את הנביאים הראשונים בשנת קצ"ב (1432). לא ידוע מקומו.

כתב היד גדול מאוד, מנוקד בניקוד בבלי פסוק מקרא פסוק תרגום. ספר יהושע חסר בתחילתו.

בקולופון כתוב:

"נבצע ספר יהושע ושופטים יום שלישי דהוא תשעה ועשרין יומין בירח כסלו שנת אתשמ"ג שנין (לשטרות, קצ"ב - 1432), הכותב הקל אברהם בר' שלום הלוי בן מעודד הלוי בן זכריה הלוי, אלהים ימחול לי על מה ששגיתי וטעיתי כדכת' שגיאות מי יבין מנסתרות נקני, ברוך שעזרני להשלימו ברוך הוא וברוך שמו".

לוי, אפרים בן דוד

ר' אפרים בן דוד לוי העתיק קובץ מדרשים לתורה, בעיר חמדה שבמרכז תימן, בשנת שנ"ג-שנ"ד (1593-1594).

הקובץ כולל את המדרשים הבאים: "ומדרש אלמעלם דאוד אלעדני ז"ל (מדרש הגדול), ודרש אבן ישעיה וסראג אלעקול למנצור דמארי, ומדרש הביאור לסעיד אבן דאוד אלד'מארי, ומדרש התפל לאלחכים יחיא אבן סלימאן אלד'מארי".

בכה"י רכ"א דפים, תוספות רבות בשוליים וציורים מופיעים מידי פעם כמו בעמוד 12. קיים שיר לפני כל פרשה. את כתב היד העתיק הסופר מכתב יד קדום יותר, שנכתב אף הוא בעיר חמדה בשנת רנ"ג (1493). בקולופון הוא כותב את שושלת היוחסין שלו י"ד דורות.

בקולופון דף רכ"א כתוב:

לוי, בניה בן סעדיה בן יוסף

ר' בניה בן סעדיה בן יוסף הלוי חי בעיר כוכבאן ממערב לצנעא במחצית השנייה של המאה הט"ז. הוא בן דורו של מרי יחיא אלצ'אהרי, והוא זה שהעתיק את חיבוריו. כתב היד הוא קובץ חיבורים שונים של ר"י אלצ'אהרי: פירוש להלכות שחיטה, ספר הענק ודיואן שירים.

ספר המוסר נכתב בעיר כוכבאן, כאשר ר"י צ'אהרי היה בבית הסוהר בשנים שכ"ח-של"ג (1568-1573). לפי זה מסתבר, כי ר' בניה הכירו באופן אישי ואף העתיק את חיבוריו בשנת שמ"ח (1588), ט"ו שנים מאוחר יותר. בכה"י קע"ו דפים.

בקולופון לספר הענק דף קי"ט כתוב:

עמודים

Subscribe to הכל