הכל

מרי סעדיה בן שלום כהן היה דיין, וכנראה, אף ראב"ד בבי"ד של הישוב כיאריא שבדרום תימן בשנת תרע"א (1911).

הוא חתום על תשובות חכמי הישוב, לשאלות הרב אברהם קוק, באמצעות שליח העלייה יבניאלי, בתאריך יום שלישי, ט"ו בשבט תרע"א (1911). אחריו חתומים: מרי שלמה בן אברהם כהן, מרי יהודה סעדיה כהן, מרי שלום שלמה, מרי זכריה בן שלום כהן ומרי יפת בן יפת. סה"כ חתומים שישה, אולי שני הרכבים, ואולי חברי בית הדין והגבאים או חכמי העיר.

מרי עודד-עואץ' בן יפת כהן נולד בשנת תרי"א (1851), ושימש רב ראשי באזור בעדאן. הוא כתב חיבור בהלכה העוסק בהלכות שחיטה וטרפיות בשנת תרפ"ב (1922) בשם "תורת הזבח". ממקורותיו העיקריים: ספרי מהרי"ץ בנושא השחיטה, והספר מקור חיים למהרי"ץ בן יעקב. בנו הוא מרי ראובן בן עודד כהן, אשר שימש רבה של שכונת נחליאל ורב העיר חדרה.

ביום שני כ' באלול תרצ"ג (1933) הוא ובנו מרי שאול קיבלו מינוי מבי"ד צנעא להיות רבני מחוז בעדאן. על כתב המינוי חתמו: מרי יחיא בן שלום אביץ', מרי חיים משרקי ומרי עמרם קורח.

בהקדמה הוא כותב:

מרי עמרם בן יפת כהן היה חכם בתימן במאה הט"ו. לא ידוע מקומו.

הוא ידוע מתוך חיבור שכתב, ובו פירושים וחידושים להפטריות בעברית ובערבית. בכה"י מ"ב דפים.

מקורותיו בעיקר מדרשים ופילוסופיה, וכן פירושים מאביו, כנראה, "דרש ר' יפת נע"ג", "אבא מרי זצ"ל סעדיה בן יפת הכהן", "דרש ר' יפת נע"ג אלדמשקי".

הכינוי "אלדמשקי" מרמז, אולי, שמוצא המשפחה מדמשק שבסוריה, ואולי סבו של הכותב, ר' יפת "אלדמשקי", אבי ר' יפת, אבי הסופר ר' עמרם כהן, הוא מסוריה.

ר' פנחס בן אהרן כהן היה ממנהיגי הקהילה היהודית בעיר עמראן, מצפון לצנעא, סמוך לעלייה הגדולה לארץ. הוא חתום על האישור לקבלת כספי הסיוע לעניים, אשר שלחה התאחדות התימנים בישראל, באמצעות ועד הרבנים בצנעא ובאמצעות השליח יעיש בן יוסף מנצורה. סכום הסיוע לעניי העיר נ"ב ריאל.

המסמך נכתב ביום שני, ט' בכסלו ברנ"ח לשטרות (תש"ז - 1947). הוא חתום ראשון על המסמך, וכנראה, אף כתב את האישור, ואחריו חתום ר' יהודה בן חיים מנצורה.