הכל

כהן, מנחם דוד

מרי מנחם דוד כהן היה דיין בבי"ד של עיר המקובלים מועציריה שבמחוז חוגריה בדרום תימן, במחצית הראשונה של המאה העשרים. נולד, כנראה, בעיר בסוף המאה הי"ט, או לכל המאוחר בתחילת המאה העשרים. היה סוחר גדול ומצבו הכלכלי היה מצוין. היה מתהדר בלבושו כעין לבוש מלכות, ולפיכך היו מכנים אותו "מרדכי הצדיק".

שימש בדיינות במחצית הראשונה של המאה העשרים, עם מרי יעיש קורין - ראב"ד, והדיין השני מרי יעיש חדאד.

כהן, מסעוד

מרי מסעוד הכהן היה חכם במרוקו. הוא נולד בתימן במחצית השנייה של המאה הי"ט כנראה. הוא ידוע מתוך שו"ת מים חיים לר"י משאש. בסימן כ"ג הוא כותב: "את זה כתבתי ושלחתי לאחד חכם מופלג מארץ תימן שהיה עובר אורח בעיר מעסכר יע"א, זה שמו כמוהר"ר מסעוד הכהן יש"צ, רב גדול בירח החולף...".

בסימן כ"ד הוא מוזכר שוב, ומסימן רס"ט משמע, שמרי מסעוד התמנה לרב בעיר תמושנת.

ר"י משאש עלה לארץ ממרוקו ושימש רב ראשי וראב"ד של העיר חיפה, ואשר נפטר לפני כשלושים שנה. לפי זה נראה, כי שימש רב במרוקו במחצית הראשונה של המאה העשרים.

כהן, מעודד בן יפת

ר' מעודד בן יפת הכהן העתיק או מימן משנה עם פיה"מ לרמב"ם במאה הט"ו-ט"ז. לא ידוע זמנו המדויק ומקומו.

בכה"י ר"א דפים, והוא כולל את סדר קדשים. בראש כל פרק המשנה, ולאחר מכן פיה"מ לרמב"ם כולל ההקדמה. הפירוש במקור בשפה הערבית. ישנן תוספות בכתיבות שונות.

בקולופון כתוב:

"יזכה מריה... מעודד הכהן בר' יפת לכל מדה מעולה...".

כהן, מעודד בן סעדיה

ר' מעודד בן סעדיה כהן העתיק את מדרש הגדול לחומש ויקרא בישוב אלנאדרה בשנת ת"ד (1644). יתכן, והעתיק פעמיים נוספות את מדרש הגדול לחומש ויקרא.

בכתב היד הראשון (ירושלים 460°4) קנ"ב דפים. השלים את ההעתקה ביום ראשון, כ"ו באדר שני אתתקנ"ה לשטרות (ת"ד - 1644). לאחר הקולופון כתב שיר שחיבר "אני לבלר כמו לבלר ולא אבין תבינה", וסימנו אני מעודד כהנא. עפ"י דבריו בקולופון היה מלמד תורה לתשב"ר.

בקולופון לפני פרשת וזאת תהיה דף 84 כתוב:

כהן, משה בן אלעזר

מרי משה בן אלעזר כהן היה דיין וראב"ד בעיר הנמל מוכ'א (מוח'ה - מוכה) שבדרום מערב תימן בשנת שפ"ד (1624).

הוא ידוע מתוך אירוע טרגי בו סוחר יהודי מקושטא - טורקיה הגיע לעיר הנמל מוכ'א לרגל מסחרו והתאסלם. בי"ד של העיר, בראשות מרי משה כהן והסופר ר' יוסף בר טוב התירו בגט את אשתו העגונה שנותרה בקושטא. בפרשה זו עסקו רבות חכמי העיר קושטא, והרב חיים דוד אזולאי כינה אותה "גט מוכה".

כהן, משה בן זכריה

ר' משה בן זכריה כהן העתיק את ספרו של רבינו בחיי לתורה בשנת תס"ד (1704). לא ידוע מקומו.

בכתב היד רפ"ו דפים, חסר בסופו מחומש דברים לב, כא. הכותרת "ביאור על התורה... רבינו בחיי... ברב אשר". באותיות זעירות הוסיף הכותב מדרשים ופירושים נוספים. את שם הסופר למדתי מדבריו בשער הספר: "משה בן... זכריה כהן זצ"ל".

בקולופון דף 164א' כתוב:

"יום ד' י"ז יומין לירח שבט שנת תרין אלפין וט"ו שנים לשטארי (תס"ד - 1704)".

בקולופון סוף חומש במדבר דף 233א':

"יום ב' י"א יומין לירח אדר שני שנת תרין אלפין וט"ו שנין".

כהן, משה בן יוסף

מרי משה בן יוסף בן ישראל כהן היה חכם בדרום תימן במאה הי"ט. הוא מוזכר בדברי תלמידו, לא ידוע שמו, אשר כתב טעמים לתורה בדרך הפרד"ס בשם מעין גנים. החיבור בן חמישים דפים. עדיין בכתב יד.

בחיבור הוא כותב: "כ"פ מ"ו מביב"י הכהן ז"ל" - כך פירש מורי ורבי משה בן יוסף בן ישראל.

כהן, סעדיה בן דוד פנחס

ר' סעדיה בן דוד פנחס כהן כתב אפוקליפסה בעיר ג'בלה שבדרום תימן בשנת תרנ"ט (1899). ראתה אור ג' פעמים, גרשום שלום, כתבי יד בקבלה, ירושלים תר"צ, ע' 240-242, ובנוסח מלא ומתוקן יותר שמעון גרידי, מתימן לציון, ע' 173-179, וכן עיין רצהבי, מחקרי המרכז לחקר הפולקלור, כרך א', ע' רצ"ח-ש"ה. כתב גם תיקון לחנוכה.

כהן, סעדיה בן יוסף

מרי סעדיה בן יוסף כהן היה מחכמי העיר צנעא או אף דיין באמצע המאה הט"ז. הוא חתום על תקנות ציבור העוסקות בכללי התנהגות בסעודות מצווה, כגון לא להישאר לאחר גמר ברכת המזון. הרב עמרם קורח, שפרסם את המסמך העריך, כי התקנות לפני כארבע מאות שנה. ספרו סערת תימן נכתב בשנת תשי"ד, ומזה הסקתי, כי המסמך נכתב באמצע המאה הט"ז.

חתומים על התקנות עפ"י הסדר, החכמים: מרי דוד בן אברהם הכהן, מרי שלום בן שלמה, מרי דוד בן אברהם, מרי יוסף בן סעדיה, מרי חטר בן יוסף, מרי ישועה בן עמר, מרי יוסף בן אברהם הכהן, מרי סעדיא בן יוסף הכהן ומרי יוסף בן סעדיה.

כהן, סעדיה בן יפת

מרי סעדיה בן יפת כהן היה חכם במאה הט"ו. לא ידוע מקומו.

שמו ידוע לי מתוך כתב יד, ובו פירושים להפטריות שנכתב במאה הט"ו. בפירוש מובאים פירושים ששמע מאחרים, וביניהם בשמו של "אבא מרי ז"ל סעדיה בן יפת הכהן", דף 25א' (עיין עוד בערך עמרם בן יפת כהן).

עמודים

Subscribe to הכל