הכל

מרי מסעוד הכהן היה חכם במרוקו. הוא נולד בתימן במחצית השנייה של המאה הי"ט כנראה. הוא ידוע מתוך שו"ת מים חיים לר"י משאש. בסימן כ"ג הוא כותב: "את זה כתבתי ושלחתי לאחד חכם מופלג מארץ תימן שהיה עובר אורח בעיר מעסכר יע"א, זה שמו כמוהר"ר מסעוד הכהן יש"צ, רב גדול בירח החולף...".

בסימן כ"ד הוא מוזכר שוב, ומסימן רס"ט משמע, שמרי מסעוד התמנה לרב בעיר תמושנת.

ר"י משאש עלה לארץ ממרוקו ושימש רב ראשי וראב"ד של העיר חיפה, ואשר נפטר לפני כשלושים שנה. לפי זה נראה, כי שימש רב במרוקו במחצית הראשונה של המאה העשרים.

ר' מעודד בן סעדיה כהן העתיק את מדרש הגדול לחומש ויקרא בישוב אלנאדרה בשנת ת"ד (1644). יתכן, והעתיק פעמיים נוספות את מדרש הגדול לחומש ויקרא.

בכתב היד הראשון (ירושלים 460°4) קנ"ב דפים. השלים את ההעתקה ביום ראשון, כ"ו באדר שני אתתקנ"ה לשטרות (ת"ד - 1644). לאחר הקולופון כתב שיר שחיבר "אני לבלר כמו לבלר ולא אבין תבינה", וסימנו אני מעודד כהנא. עפ"י דבריו בקולופון היה מלמד תורה לתשב"ר.

בקולופון לפני פרשת וזאת תהיה דף 84 כתוב:

ר' משה בן זכריה כהן העתיק את ספרו של רבינו בחיי לתורה בשנת תס"ד (1704). לא ידוע מקומו.

בכתב היד רפ"ו דפים, חסר בסופו מחומש דברים לב, כא. הכותרת "ביאור על התורה... רבינו בחיי... ברב אשר". באותיות זעירות הוסיף הכותב מדרשים ופירושים נוספים. את שם הסופר למדתי מדבריו בשער הספר: "משה בן... זכריה כהן זצ"ל".

בקולופון דף 164א' כתוב:

"יום ד' י"ז יומין לירח שבט שנת תרין אלפין וט"ו שנים לשטארי (תס"ד - 1704)".

בקולופון סוף חומש במדבר דף 233א':

"יום ב' י"א יומין לירח אדר שני שנת תרין אלפין וט"ו שנין".

ר' סעדיה בן דוד פנחס כהן כתב אפוקליפסה בעיר ג'בלה שבדרום תימן בשנת תרנ"ט (1899). ראתה אור ג' פעמים, גרשום שלום, כתבי יד בקבלה, ירושלים תר"צ, ע' 240-242, ובנוסח מלא ומתוקן יותר שמעון גרידי, מתימן לציון, ע' 173-179, וכן עיין רצהבי, מחקרי המרכז לחקר הפולקלור, כרך א', ע' רצ"ח-ש"ה. כתב גם תיקון לחנוכה.