הכל

יחיא בן שלום סעיד

מרי יחיא בן שלום סעיד היה דיין בבי"ד של הישוב אלחדיף שבדרום תימן בשנת תרע"א (1911), שנה בה פעל שליח העלייה יבניאלי.

הוא חתום על תשובות בית הדין לשאלות הרב אברהם קוק בתאריך יום שישי, י"ב בשבט תרע"א (1911). חתומים עמו עפ"י הסדר: מרי יחיא בן יעקב סאלם- שלום, מרי יחיא בן שלום ומרי יחיא בן שלום סעיד. כדי להבדיל בינו לבין מרי יחיא בן שלום הדיין השני, נוסף לו השם סעיד.

יחיא בן שלמה

מרי יחיא בן שלמה היה חכם בתימן קודם למאה הט"ז. לא ידוע מקומו.

שמו ידוע לי מתוך כתב יד מהמאה הט"ז, ובו פירוש המשניות לרמב"ם במקור בערבית, פירוש לי"ג עיקרים לרמב"ם ממרי חטר בן שלמה, קונטרס התקבצו חכמים, הלכות בצורת שו"ת ועוד. בכה"י מוזכר "קאל אלחכם יחיא בן סלימאן" (דף 27 ב'). חלק מהדפים נכרך בבלבול. רשימת בעלים בדף 35 ב': נתן בא"מ סעדיה.

יחיא בן שלמה

ר' יחיא בן שלמה היה ממנהיגי הקהילה היהודית בעיר ת'לא שבמרכז תימן בשנת תקצ"ו (1836). הוא חתום על כתובה. לפניו חתום ר' יוסף בן יחיא. הזוג הוא יוסף בן סעיד ופצ'ה בת יחיא.

יתכן ושני החתומים חתמו בתור עדים ולא מנהיגים.

יחיא בן שלמה

מרי יחיא בן שלמה היה דיין וראב"ד בעיר דמת שבדרום תימן באמצע המאה הי"ט. הוא חתום ראשון על פסק דין בנושא החזקת יתומה קטינה מאב, ביום ו', ח' בסיון תרי"ח (1858). חתומים עמו מרי שלום בן משה ומרי שלום קומלי.

יחיא בן שלמה

ר' יחיא בן שלמה העתיק סידור בשנת תרכ"ו (1866). לא ידוע מקומו.

בכה"י קל"ו דפים וחסר בתחילתו ובסופו.

בקולופון דף 126 א': "יחיא בן סלימאן".

בבי': כת"י בן צבי 3259-36364 (טובי מס' 178).

יחיא בן שלמה

ר' יחיא בן שלמה היה ממנהיגי הקהילה במודאן בתחילת המאה העשרים. הישוב ממוקם באזור העיר ברט בצפון הרחוק של תימן.

הוא חתום על כתובה, כדרכם של מנהיגי תימן, בשנת תרע"ב (1912) יחד עם ר' יעקב בן דאוד החתום אחריו. הזוג הוא סאלם בן סעיד וסעידה בת יוסף. הוא חתום, כנראה, גם על פס"ד העוסק במכירת בית בשנת תרפ"ח (1928) ליחיא אתירם.

יתכן והוא חתום בתור עד.

ייטב, משה

מרי משה ייטב היה דיין ומנהיג בישוב ביר עאוד בתחילת המאה הי"ז. הוא חתום על פס"ד העוסק בשטר סחורה ליוסף בן יחיא בשנת שע"ח (1618). הוא חתום ראשון, ואולי שימש ראב"ד. אחריו חתום מרי זכריה בן מעודד בן זכריה.

יתכן ושני החתומים היו מנהיגי הקהילה ולא דיינים.

ימני, זכריה בן סעדיה

ר' זכריה בן סעדיה ימני תרגם לערבית את ספרו של יוסיפון, העוסק בתולדות היהדות בימי בית שני מעזרא הסופר ועד טיטוס. חי, כנראה, במאה העשירית ולא ידוע מקומו.

קיצור הספר מכונה: כתאב אלמקביין אלתאני או אכ'באר - ספר המכבים השני או דברי הימים. הספר קדום מאוד, והסופר הערבי אבן חזת אשר מת בשנת 1063 הכיר תרגום זה, מכאן שחי לפני שנה זו.

פתיחת הספר מתורגם לעברית:

"זה תרגום מקוצר של הספר המיוחס ליוסף בן גריון על תולדות היהודים בתקופת בית שני וזכרון תולדות מלכיהם...".

שרידים מהספר נתגלו בגניזה הקהירית.

עמודים

Subscribe to הכל