הכל

ר' יעקב בן ישועה בן משה העתיק את משנה תורה לרמב"ם - ספר הקורבנות, בשנת אתרמ"ד לשטרות (צ"ג - 1333), לא ידוע מקומו.

בכה"י קכ"ב דפים ונכתב במימון ר' משה בן חטר.

בקולופון כתוב:

"נגמר בחודש סיון שנת א'תרמ"ד לשטרות (צ"ג - 1333)... והכותב יעקב בן ישועה רי"ת בן משה ז"ל. ונכתב לחבר הטוב משה בן חטר ש"צ".

מרי יעקב בן נתנאל בן פיומי היה מגדולי חכמי תימן, וכנראה, מנהיג יהודי תימן בזמנו של הרמב"ם במאה הי"ב. הוא זה ששלח את המכתב לרמב"ם, והרמב"ם כתב לו את אגרת תימן המפורסמת.

סבירות גבוהה כי חי בצנעא, שכן אם היה נגיד בעדן הרמב"ם היה מכנהו ומזכיר את מקומו עדן, כפי שמופיע בקטעי הגניזות. גם בהפניות אל נגידי ואנשי עדן מצוין המקום. ועוד, מתוך לשונו וסגנונו הסיק הר"י קאפח כי חי בצנעא.

אביו, מרי נתנאל בן פיומי, חיבר את הספר בסתאן אלעקול - גן השכלים, דודו הוא מרי נתנאל בן פיומי, מחבר שתי מרנות שנותרו בידינו.

מרי יעקב בן סעדיה כתב במאה הי"ט חיבור בשם @44"קני גן עדנים"@55, העוסק בליקוט טעמים מספרי קבלה בנושאים שונים כמו: ציצית, תפילין, תפילה ושבת. כולל גם טעמים עפ"י הפשט.

בכה"י ע"ד דפים. עפ"י הערכה חי במאה הי"ט, ולא ידוע מקומו. שם הספר "קני גן עדנים" עולה במספרו כשם המחבר "יעקב בן א"א סעדיה".

ר' יעקב בן סעדיה בן מסעוד בן עמרם העתיק את הלכות הרמב"ם ספר משפטים בשנת ר"נ (1490) בישוב בית אלגראבי מצפון לצנעא.

בכה"י ע"ו דפים.

השלמת ההעתקה הייתה בחודש אב ע"י ר' סעדיה בן יעקב, ואולי הם אב ובנו. בכתיבה מאוחרת יותר כתוב: "נכתב על שם יפת בן סעדיא... כתיבת... נתן בן דוד בר' חיים בן דוד... המבין" (דף 76 ב').

עפ"י הלשון בקולופון, יתכן ור' יעקב בן סעדיה הוא המזמין והמממן של כתב היד ולא המעתיק.

בקולופון דף 76 א' כתוב: