הכל

ר' יחיא בן סעדיה בן יעקב העתיק את שלוש מגילות לפני שנת ש"כ (1560). לא ידוע מקומו.

בכה"י מ"ח דפים, ובהם מגילות שה"ש, רות וקהלת עם תרגום ארמי ופירוש רש"י. כה"י נמכר בערב חג פסח של שנת ש"כ (1560), וא"כ, כתב היד נעתק קודם לכן.

בדף מ"ח כתוב בקולופון:

"קניתי הספר הלז והנחמד בכתביה בקולמוסא יקרא דריפתקא(?) דאוריתא מ"ו ועט"ר (מרי ורבי ועטרת ראשי) צנצנת המן מארי יחיא בן מ"ו סעדיה בן יעקב הי"ו ומצו"י היום ערב י"ט פסח שנת "אשי"ת לכס"א ל"ך לשטארי, וליצירה @44ה@55ו@44ר@55נ@44י@55 ה' דרך ח@44קי@55ך (ש"כ - 0 156), המקום יזכי וזרעי וז"ז אמן כי"ר".

ר' יחיא בן צאלח היה ממנהיגי הקהילה היהודית בעיר סדה שבדרום תימן סמוך לעלייה הגדולה לארץ. שמו אינו מופיע בין גדולי חכמי העיר. הוא חתום עם ר' יחיא בן אברהם חראזי על כתובה בשנת תש"ד (1944) לזוג משה בן יוסף סעיד מנצור וקמר בת שלום משה חרפוף. יתכן והם חתומים בתור עדים ולא מנהיגים.

ר' יחיא בן שלום היה מנהיג באחד הישובים בסוף המאה הי"ט. לא ידוע מקומו.

הוא חתום עם מספר מנהיגים על אישור, כי צאלח בן שלום דנוך רוצה לעלות לארץ ישראל, אין לו חובות, וכי יש לסייע לו בהשגת אישור עלייה. המסמך מיום ה' בכסלו תרנ"א (1891). על השטר חתומים: ר' אהרן בן שלום שחב, ר' שלום בן חיים צאלח ור' יחיא בן שלום. יתכן ושלושת החתומים היו דיינים באחד הישובים, לא ידוע היכן.

מרי יחיא בן שלום היה דיין בבי"ד של הישוב אלחדיף שבדרום תימן בשנת תרע"א (1911), שנה בה פעל שליח העלייה יבניאלי.

הוא חתום על תשובות בית הדין לשאלות הרב אברהם קוק בתאריך יום שישי, י"ב בשבט תרע"א (1911). חתומים עמו עפ"י הסדר: מרי יחיא בן יעקב סאלם, מרי יחיא בן שלום ומרי יחיא בן שלום סעיד. היו שני דיינים עם שם זהה, ולכן לראשון קראו באופן סתמי ולשני הוסיפו את הזיהוי סעיד.