הכל

ר' יחיא בן יוסף היה ממנהיגי הקהילה בישוב אדוכם אלמדאגר בשנת תרל"ט (1879). אולי מדובר בישוב אדוכם שבמחוז כ'ולאן במרכז תימן.

הוא חתום על כתובה כדרכם של חכמי ישראל ומנהיגיה. הזוג הוא צאלח בן יחיא וגזאל בת דוד. יתכן וחתמו בתור עדים בלבד.

מרי יחיא בן יחיא העתיק וחיבר ספר ליקוטים ודרושים עפ"י הקבלה בתחילת המאה העשרים. לא ידוע מקומו וזמנו המדויק, ועפ"י הערכת כתב היד זמנו מתחילת המאה העשרים.

בכה"י כ"ח דפים, ומקורותיו: ר"ח ויטאל, ליקוטים למקרא מכתבי האר"י, ליקוטי דרושים מהזוהר, ספר חסידים, של"ה, אמת ליעקב, הליכות עולם לר' ישועה הלוי ועוד.

מרי יחיא בן יעקב סאלם היה דיין וראב"ד בישוב חדיף שבדרום תימן בשנת תרע"א (1911). הוא חתום על תשובות חברי בית הדין לשאלות הרב אברהם קוק אשר העביר את שאלותיו באמצעות שליח העלייה יבניאלי. התשובה מיום שישי, י"ב בשבט תרע"א (1911), ועליה חתומים עפ"י סדר זה: מרי יחיא בן יעקב סאלם - ראב"ד, מרי יחיא בן סאלם ומרי יחיא בן סאלם סעיד.

מרי יחיא בן כלף היה דיין בעיר ד'מאר בשנת ת"ן (1690) עם מרי שלום בן פנחס כהן. הוא ידוע לי מתוך פסק דין העוסק במכירת תאג'. כה"י גופו הוא תורה עם מסורה שנכתבה עפ"י הערכה במאה הט"ז-י"ז, ובו רל"ד דפים. כה"י נמכר בעיר ד'מאר ביום חמישי, ו' בניסן ת"ן (1690).

בשטר כתוב:

"בחמשא בשבא דהוא שיתא יומין לירח ניסן שנת תרין אלפין וחדא שנין לשטרי במדינת ד'מאר... יחיא אבן כלף אלדיין... סאלם אבן... פנחס אלכהן".