הכל

יחיא יוסף

מרי יחיא יוסף היה דיין בעיר דמת בדרום תימן באמצע המאה הי"ט. הוא חתום על פסק דין בשנת תר"א (1841) עם הדיינים עפ"י סדר זה: מרי מת'נא חסן - ראב"ד, מרי יחיא יוסף ומרי שלום בן מעודד. פסק הדין עוסק במכירת שדה ע"י בני מת'נא דוד לצורך סיוע לחתונת אחיהם.

יחיא בן יוסף

ר' יחיא בן יוסף היה ממנהיגי הקהילה בישוב אדוכם אלמדאגר בשנת תרל"ט (1879). אולי מדובר בישוב אדוכם שבמחוז כ'ולאן במרכז תימן.

הוא חתום על כתובה כדרכם של חכמי ישראל ומנהיגיה. הזוג הוא צאלח בן יחיא וגזאל בת דוד. יתכן וחתמו בתור עדים בלבד.

יחיא בן יחיא

מרי יחיא בן יחיא היה חכם בישוב ת'לא שבמרכז תימן בשנת תרע"א (1911), שנה בה פעל שליח העלייה יבניאלי בתימן. יבניאלי כותב עליו: "ויש מארי שני מת'לא יחיא בן יחיא שהוא גר שם ואין סדרים".

בשנה זו לא היו סדרי קהילה בעיר, והדבר מהווה המשך למצב הקשה שהיה בשנת תרי"ט (1859) בעיר, כאשר בקהילה בת שלושים וחמש משפחות לא היה מרי או שוחט, ונאלצו לקנות בשר מהעיר שיבאם כדברי ר"י ספיר.

יחיא בן יחיא

מרי יחיא בן יחיא העתיק וחיבר ספר ליקוטים ודרושים עפ"י הקבלה בתחילת המאה העשרים. לא ידוע מקומו וזמנו המדויק, ועפ"י הערכת כתב היד זמנו מתחילת המאה העשרים.

בכה"י כ"ח דפים, ומקורותיו: ר"ח ויטאל, ליקוטים למקרא מכתבי האר"י, ליקוטי דרושים מהזוהר, ספר חסידים, של"ה, אמת ליעקב, הליכות עולם לר' ישועה הלוי ועוד.

יחיא בן יחיא בן משה

ר' יחיא בן יחיא בן משה העתיק קובץ בהלכות שחיטה בישוב חלונא דמליא בשנת תרי"ג (1853). בכה"י קע"ה דפים בכתיבות שונות. תוכן כתב היד: שערי קדושה למהרי"ץ (דפים 1-34), דיני ריאה הנוהגים בריאה (דפים 35-47), הלכות שחיטה לרמב"ם (דפים 48-90), פירוש להלכות שחיטה לרמב"ם (דפים 91-130), שבעים טרפיות (דפים 130-158), והלכות שחיטה לר' שמואל בן נתנאל הלוי ברזני (דפים 158-175).

בכה"י פזורים שמות בעלי כתב היד. כנראה, שחלקים מכתב היד נכתבו ע"י סופר אחר בזמנים שונים.

בקולופון דף 47 א' כתוב:

יחיא בן יעקב סאלם

מרי יחיא בן יעקב סאלם היה דיין וראב"ד בישוב חדיף שבדרום תימן בשנת תרע"א (1911). הוא חתום על תשובות חברי בית הדין לשאלות הרב אברהם קוק אשר העביר את שאלותיו באמצעות שליח העלייה יבניאלי. התשובה מיום שישי, י"ב בשבט תרע"א (1911), ועליה חתומים עפ"י סדר זה: מרי יחיא בן יעקב סאלם - ראב"ד, מרי יחיא בן סאלם ומרי יחיא בן סאלם סעיד.

יחיא בן ישועה

ר' יחיא בן ישועה היה מנהיג בצנעא בסוף המאה הי"ח. הוא חתום שני על כתובה בשנת תקנ"ה (1795) עם הדיין מרי יחיא צעדי. הזוג הוא שלמה תנעמי ושמחה ריעאני. שמו לא ידוע כבעל תפקיד רשמי בחיי הקהילה בתקופה זו, ויתכן, כי חתם בתור עד ולא שימש בהנהגה.

יחיא בן כלף

מרי יחיא בן כלף היה דיין בעיר ד'מאר בשנת ת"ן (1690) עם מרי שלום בן פנחס כהן. הוא ידוע לי מתוך פסק דין העוסק במכירת תאג'. כה"י גופו הוא תורה עם מסורה שנכתבה עפ"י הערכה במאה הט"ז-י"ז, ובו רל"ד דפים. כה"י נמכר בעיר ד'מאר ביום חמישי, ו' בניסן ת"ן (1690).

בשטר כתוב:

"בחמשא בשבא דהוא שיתא יומין לירח ניסן שנת תרין אלפין וחדא שנין לשטרי במדינת ד'מאר... יחיא אבן כלף אלדיין... סאלם אבן... פנחס אלכהן".

יחיא בן מעוצ'ה

ר' יחיא בן מעוצ'ה הוסיף טעמים ודרושים למדרש חמדת ימים שחיבר ר"ש שבזי בשנת תי"ח (1658). לא ידוע זמנו ומקומו.

בכה"י המדרש לפרשיות מצורע-פנחס, וקובץ מדרשים ופירוש לכתובים.

יחיא בן מפצ'ל

ר' יחיא בן מפצ'ל כתב שירים ופיוטים, ושמונה מפיוטיו נשמרו בסידור התפילה. לא ידוע זמנו ומקומו.

עמודים

Subscribe to הכל