הכל

יעבץ, יעקב בן סעדיה

מרי יעקב בן סעדיה יעבץ נולד בצעדה במחצית הראשונה של המאה הי"ט, להערכתי בשנת תק"צ (1830) בערך. הוא שימש רב ראשי וראב"ד לכל אזור צעדה, שבצפון הרחוק של תימן והסביבה, והוא אביו של מרי זכריה יעבץ ששימש ראב"ד אחריו (ע"ע קודם). ידוע כי חיבר בקשות ושירים, וכן התכתב עם חכמי העיר צנעא, ובראשם ראב"ד מרי שלמה קארה ומרי חיים קורח. נותרו מספר פסקי דין שכתב, וכן כתב יד העוסק בשירים והלכה - הלכות ציצית ושו"ת עם חכמי צנעא, בידיים פרטיות. עפ"י דברי נינו, מרי עובדיה יעבץ, רב של קרית עקרון, רוב החומר הלך לאיבוד, חלקו נקבר בבית הקברות היהודי סמוך לעלייה הגדולה לארץ, וחלקו נעלם בארץ.

יעבץ, עובדיה בן יעקב

ר' עובדיה בן יעקב יעבץ נולד במחצית השנייה של המאה הי"ט. הוא כנראה בנו של הרב הראשי מרי יעקב בן סעדיה יעבץ, ואחיו של מרי זכריה בן יעקב יעבץ. הוא היה ממנהיגי הקהילה היהודית בעיר.

הוא חתום על מסמך מיום ראשון, א' בסיון שנת ברכ"ו לשטרות (תרע"ה - 1915), המאשר קבלת סכום של צ"ז וחצי ריאל לעניי העיר, אשר שלחה התאחדות התימנים בישראל. שימש כנראה גבאי צדקה ואחראי על ההקדש. מסמך זה הוא מהקדומים ביותר הנמצאים בגנזך התאחדות התימנים בישראל, שכן המסמכים העוסקים בסיוע לעניי תימן ברובם מהשנים הסמוכות לעלייה הגדולה, תש"ו-תש"ט.

הוא חתום יחידי "ממני הצעיר עבדיא במ"ו יעקוב יעבץ יצ"ו".

יעיש, מוסא

מרי יעיש מוסא (משה) בן חסן נולד בעיר אלגוירה שבמחוז חוגריה בדרום תימן במחצית השנייה של המאה הי"ט. מצבו הכלכלי היה טוב, היו לו אדמות שערבים עיבדו לו אותן, ועסק גם בתיקון ספרי תורה. בנה לו בית קומתיים, ועל קיר ביתו קבע שלט עץ בה חקוקה שנת תרע"ו (1916), היא השנה בה סיים לבנות את ביתו. אשתו סלאם בת סאלם בת סאלם עמראן.

הוא בן לאמו מנישואיה השניים. הבעל הראשון של אמו התאסלם והמושל דרש שגם אשתו תתאסלם, אך היא סירבה בכל תוקף למרות כל היסורים והעינויים. לאחר שקיבלה גט, נישאה לבעלה השני הוא ר' מוסא חסן, אביו של מרי יעיש.

יעיש בן משה

מרי יעיש בן משה חיבר ספר העוסק בהלכות שחיטה והלכות אישות בשנת תרפ"ו (1926), לא ידוע מקומו.

מסתבר כי היה מרי בקהילתו, בהסתמך על העובדה, כי חיבר ספר הלכות בנושאי קידושין וגיטין. חיבורים בהלכות שחיטה רבים העתיקו לעצמם לצורך שימוש אישי, אך בהלכות אישות עסקו בעיקר רבני הקהילות וגדולי החכמים.

בכה"י קל"ו דפים: קיצור הלכות שחיטה מהספר ראשי בשמים לר"ד משרקי (דפים 1-44) וליקוטי דינים בהלכות אישות בצורת שו"ת (דפים 44-136). נכתב במימון ר' חיים בן יוסף.

בקולופון כתוב:

יעקב

ר' יעקב העתיק בעיר מעבר מדרום לצנעא את פירוש רש"י לתורה בשנת תכ"ד (1664). לא ידוע שם אביו ומשפחתו.

בכה"י רכ"ה דפים, הכוללים גם את פירוש רש"י למגילות, וכן לקט מפירוש בעל הטורים לטור בשולי הדפים. בקולופון לא כתוב שם הסופר, אך נראה ששמו הפרטי היה יעקב, שכן הוא מזכיר את המשפט "משיח אלהי יעקב", ומבליט את המילה יעקב. השלמת ההעתקה הייתה ביום חמישי, כ"ג באדר.

בקולופון כתוב:

"נשלם... בחמשא בשבא דהוא עסרין ותלתא יומין לירח אדר שנת אתתקע"ה שנין לשטרי (תכ"ו - 1664) במאתא מעבר".

יעקב

מרי יעקב היה דיין בישוב אכמה שבדרום תימן בשנת תרע"א (1911). הישוב ממוקם בקרית אלשעב, כשלוש שעות הליכה מהעיר קעטבה. הוא שימש בדיינות עם מרי יחיא צאג' מהישוב חוביש ומרי שלמה מחוביש שעבר לגור בכפר אחר.

יעקב בן אברהם

ר' יעקב בן אברהם העתיק את הספר קריאי מועד לליל ז' דפסח, ליל שבועות וליל הושענה רבה בשנת תקס"ב (1802) בצנעא.

בכה"י קצ"ז דפים, ובהם הפטריות לחגים עם תרגום, שלוש מגילות עם תרגום, פירוש רש"י ושפתי חכמים. נכתב במימון ר' זכריה בן סעיד אלסרי.

בשער הספר כתוב: "ותחילת העתקתו בשנת @44והיתה@55 ל@44ו@55 ו@44ל@55זר@44ע@55ו אחר@44י@55ו ליצירה (תקס"א - 1801) @44ב@55רית כ@44ה@55נת ע@44ו@55לם @44א@55שר קנא לאלהיו לשטרות".

בקולופון כתוב:

יעקב בן אהרן

מרי יעקב בן אהרן היה דיין וראב"ד בעיר עדן בתחילת המאה הי"ט. נולד באמצע המאה הי"ח. שימש, כנראה, ראב"ד ורב ראשי.

הוא חתום ראשון על פסק דין ביום רביעי, ג' בתשרי שנת בקכ"ד לשטרות (תקע"ג - 1812), ואחריו חתומים הדיינים מרי אברהם בן יעקב ומרי משה בן בנין. על סמך העובדה כי הוא חתום ראשון קבעתי כי היה ראב"ד. פסק דין זה התחיל דיון משפטי ארוך בנושא ירושה, אשר נמשך עשרות שנים, והיו מעורבים בדיון גם חברי בית הדין בצנעא.

יעקב אפרים

ר' יעקב אפרים היה ממנהיגי אחת הקהילות היהודיות במחוז שרעב סמוך לעלייה הגדולה לארץ.

הוא חתום ביום ה', ח"י באייר תש"ח (1948) על אישור קבלת כספי הסיוע לעניים, אשר שלחה התאחדות התימנים בישראל באמצעות ועד הרבנים בצנעא. סכום הסיוע לעניי שרעב בסך קצ"א ורבע ריאל. חתומים תשעה אישים, שלושה הראשונים חברי בית הדין של אחד הישובים בשרעב, והשאר, כנראה, מנהיגי הקהילה וגבאי הצדקה. חתומים עפ"י הסדר: בי"ד שרעב - מרי שלמה אחיא בשארי, דוד יחיא, יהודה שלום, אחיא והב, יעקוב אפרים, אברהם יהודה, דוד אחיא, שמואל נחום ואברהם חיים.

יעקב בן דוד

ר' יעקב בן דוד היה, כנראה, מנהיג בישוב מודאן בתחילת המאה העשרים.

הוא חתום על כתובה בשנת תרע"ב (1912), ולפניו חתום ר' יחיא בן שלמה. הזוג הוא שלום בן סעיד וסעידה בת יוסף.

יתכן וחתמו בתור עדים ולא מנהיגים.

עמודים

Subscribe to הכל