הכל

מרי יעיש מוסא (משה) בן חסן נולד בעיר אלגוירה שבמחוז חוגריה בדרום תימן במחצית השנייה של המאה הי"ט. מצבו הכלכלי היה טוב, היו לו אדמות שערבים עיבדו לו אותן, ועסק גם בתיקון ספרי תורה. בנה לו בית קומתיים, ועל קיר ביתו קבע שלט עץ בה חקוקה שנת תרע"ו (1916), היא השנה בה סיים לבנות את ביתו. אשתו סלאם בת סאלם בת סאלם עמראן.

הוא בן לאמו מנישואיה השניים. הבעל הראשון של אמו התאסלם והמושל דרש שגם אשתו תתאסלם, אך היא סירבה בכל תוקף למרות כל היסורים והעינויים. לאחר שקיבלה גט, נישאה לבעלה השני הוא ר' מוסא חסן, אביו של מרי יעיש.

ר' יעקב העתיק בעיר מעבר מדרום לצנעא את פירוש רש"י לתורה בשנת תכ"ד (1664). לא ידוע שם אביו ומשפחתו.

בכה"י רכ"ה דפים, הכוללים גם את פירוש רש"י למגילות, וכן לקט מפירוש בעל הטורים לטור בשולי הדפים. בקולופון לא כתוב שם הסופר, אך נראה ששמו הפרטי היה יעקב, שכן הוא מזכיר את המשפט "משיח אלהי יעקב", ומבליט את המילה יעקב. השלמת ההעתקה הייתה ביום חמישי, כ"ג באדר.

בקולופון כתוב:

"נשלם... בחמשא בשבא דהוא עסרין ותלתא יומין לירח אדר שנת אתתקע"ה שנין לשטרי (תכ"ו - 1664) במאתא מעבר".

ר' יעקב בן אברהם העתיק את הספר קריאי מועד לליל ז' דפסח, ליל שבועות וליל הושענה רבה בשנת תקס"ב (1802) בצנעא.

בכה"י קצ"ז דפים, ובהם הפטריות לחגים עם תרגום, שלוש מגילות עם תרגום, פירוש רש"י ושפתי חכמים. נכתב במימון ר' זכריה בן סעיד אלסרי.

בשער הספר כתוב: "ותחילת העתקתו בשנת @44והיתה@55 ל@44ו@55 ו@44ל@55זר@44ע@55ו אחר@44י@55ו ליצירה (תקס"א - 1801) @44ב@55רית כ@44ה@55נת ע@44ו@55לם @44א@55שר קנא לאלהיו לשטרות".

בקולופון כתוב:

ר' יעקב אפרים היה ממנהיגי אחת הקהילות היהודיות במחוז שרעב סמוך לעלייה הגדולה לארץ.

הוא חתום ביום ה', ח"י באייר תש"ח (1948) על אישור קבלת כספי הסיוע לעניים, אשר שלחה התאחדות התימנים בישראל באמצעות ועד הרבנים בצנעא. סכום הסיוע לעניי שרעב בסך קצ"א ורבע ריאל. חתומים תשעה אישים, שלושה הראשונים חברי בית הדין של אחד הישובים בשרעב, והשאר, כנראה, מנהיגי הקהילה וגבאי הצדקה. חתומים עפ"י הסדר: בי"ד שרעב - מרי שלמה אחיא בשארי, דוד יחיא, יהודה שלום, אחיא והב, יעקוב אפרים, אברהם יהודה, דוד אחיא, שמואל נחום ואברהם חיים.