הכל

ר' יחיא בן אברהם בן צאלח העתיק את תיקון ליל שבועות בשנת תקס"ה (1805). לא ידוע מקומו. בכה"י נ"ז דפים, ונכתבו במימון האחים יחיא ושלמה בני יוסף בן צאלח הכהן.

בקולופון כתוב:

"נכתב לתשוקת האחים... יחיא ושלמה בני יוסף בן צאלח הכהן... נאם הכותב... יחיא בן לא"א אברהם בן צאלח... ותהי השלמתו יום ד' כ"ג לחודש אייר שנת את ש@44ב@55תתי תשמרו ומ@44ק@55דשי ת@44י@55רא@44ו@55 אני ה' (בקי"ו לשטרות, תקס"ה - 1805)".

מרי יחיא בן אהרן היה מחכמי הישיבה הכללית בצנעא במחצית השנייה של המאה הי"ט. הוא חתום עם חכמי הישיבה על תקנת ציבור בעניין המצב הדתי בעיר בשנת בקצ"ז לשטרות (תרמ"ו - 1886). בין החותמים הראשונים: מרי שלמה צאלח, מרי יחיא בדיחי, מרי חיים קורח, מרי סעדיה משרקי, מרי שלום שמן, מרי יחיא קאפח ועוד. סה"כ חתומים כ"ז חכמים, ומרי יחיא בן אהרן חתום במספר י"ט.

מרי יחיא בן דוד היה חכם במחצית הראשונה של המאה הי"ט במרכז תימן או בחג'בה שבדרום תימן. הוא ידוע לי מתוך כתב יד ובו קובץ בנושאים שונים: יחוד לתפילת מנחה מספר תפוחי זהב, נושאים שונים בתפילה, טעמים לפרשיות השבוע מספרי מדרש ופוסקים אחרונים וספרי קבלה כמו: ילקוט ראובני, מדרש משלי, זוהר חדש, ט"ז, פר"ח ועוד.

ר' יחיא בן חסן העתיק משנה זרעים בעיר ת'לא שבמרכז תימן בשנת קי"ט (1358), במימון ר' מנצור בן עמר.

בקולופון כתוב:

"נשלם בירח אייר שנת אלפא ושית מאה ושבעין שנין לשטרי (קי"ט - 1359) במאתא קריה ת'לא תחרוב, וירושלם תשתכלל. יהא סימן טוב למריה מנצור בן עמר, יזכה למהגיה ביה הוא וזרעו וזרע זרעיה כדכתיב לא ימוש ספר התורה הזה מפיך. יברכך יאר ישא. והכותב יחיא בן חסן אלהים יזכיהו לחזות בנועם ה' ולבקר בהיכלו, אלהים ימחול לי על כל מה שטעיתי ושגיתי כספר הזה כדכתיב שגיאות מי יבין מנסתרות נקיני גם מזדים חשוך עבדיך, בגל"ט אנ"ס (ברוך גומל לחייבים טובות, אמן נצח סלה)".