הכל

יוסף בן סעדיה

ר' יוסף בן סעדיה העתיק את מדרש הגדול לחומש שמות. עפ"י הערכה חי במאה הי"ט. בכה"י לא מוזכר מקום וזמן כתיבה.

בכה"י קט"ז דפים, ובידינו נותר מפרשת בשלח עד פרשת כי תשא. בשולי הדפים פירוש מלים קשות מספר המרגלית וליקוטי פירושים אחרים.

בדף 22 כתוב:

"ואני הקל הנחתם קל הקלים ועפר רגלי החכמים ותלמידיהם יוסף בן סעיד".

יוסף בן סעדיה

ר' יוסף בן סעדיה העתיק שלוש מגילות בשנת תרכ"ו (1866). לא ידוע מקומו.

בכה"י ל"ו דפים, ובהם מגילות שה"ש, רות וקהלת עם תרגום יונתן ב"ע ופירוש רש"י.

בקולופון כתוב:

"ונשלמה בשנת בקע"ז (לשטרות, תרכ"ו - 1866) יום שמיני לחודש שבט, ואני הכותב שאם טעיתי השב"ה ימחול לי על כל מה ששגיתי וטעיתי... הצעיר יוסף בן סעדיה ס"ט". (חתימה מסולסלת).

יוסף בן סעדיה בן יפת

ר' יוסף בן סעדיה בן יפת מוזכר בתוך כת"י שהוא ליקוטים לתנ"ך. כה"י מן המאה הי"ט, ובליקוטים מוזכרים שמותיהם של ר' שלום בן אברהם ערשי, מרי סעדיה מנצורה ור' יוסף בן סעדיה בן יפת.

הוא היה חכם במאה הי"ט. לא ידוע לי זמנו המדויק ומקומו.

יוסף בן סעדיה בן סעדיה,

ר' יוסף בן סעדיה בן סעדיה העתיק בשנת תרל"ב (1872) את הספר יאיר נתיב - הלכות שחיטה עפ"י הקבלה. לא ידוע מקומו. כתב היד קטן, מהדורת כיס. בפתיחה: "בשם רחמן אתחיל בזה הספר יאיר נתיב חכמה עליונה הכותב יוסף סעדיה".

בלוחות השנים, הנספחים לחיבור, מתחיל הלוח משנת תרל"ב (1872), ועל סמך זה ובדיקת כה"י קבעתי את זמנו לשנה זו.

בקולופון כתוב:

"אני הכותב יוסף בן סעדיה בן סעדיה ס"ט, קל הקלים צעיר הצעירים עפר רגלי החכמים".

יוסף, סעדיה בן שלום

ר' סעדיה בן שלום יוסף היה חכם ומימן את העתקת הספר אלכאפי בשנת תרצ"ז (1937).

בשער כתב היד: "בשם רחמן אבתדי אן אגמע אילפאץ (תרגום: אתחיל לקבץ מילים מהאלכאפי) לרז"ל פי שתא סדרי משנה". בכה"י קפ"ה דפים.

בקולופון כתוב:

"נשלם הספר הזה אלכאפי לידי"ן החה"ש המצוין הותיק נאה דורש ונאה מקיים ה"ה מו"ר סעיד בן סאלם יוסף הי"ו היתעוא דיוריך יומין ויתזל ליה בני חיי ומזוני מזעיר אנפין ויאריך ימים על מלכותו לשקוד על דלתי התורה והעבודה מן מלכי רבנן ויתפרס עלוהי מטלתא דשמיא אכי"ר. היום ח' סיון ברמ"ח לשטרי (תרצ"ז - 1937), וקיים".

יוסף בן סעדיה בן שמואל

ר' יוסף בן סעדיה בן שמואל העתיק את הספר מורה נבוכים לרמב"ם במקור בשפה הערבית במאה הט"ו. הוא יליד תימן, והעתיק את הספר באחת מארצות המזרח כנראה.

בכה"י קט"ז דפים, ויש בו תוספות מאוחרות כמו הפיוטים "יה אורי שובה", "יונה תכסוף אל צינה" מאת ר' ישראל נגארה.

בסופו, בכתיבה שונה, מפתח לפרקי הספר וקטע בערבית בנושא נבואה.

בקולופון כתוב:

"סוף חודש אב... וכתב יוסף בר' סעדיה ז"ל בר' שמואל נ"ע התימני".

יוסף בן עואץ

מרי יוסף בן עואץ היה מחכמי העיר חדאד, ליד העיר דמת בדרום תימן, בשנת תרצ"ו (1936). הוא מוזכר בהקשר לויכוח שהיה בישוב, בנושא מום שנפל בעגל בכור. בי"ד דמת פסק שהמום אינו פוסל, ואילו חכמי העיר חדאד נמנעו מלפסוק, ואילו מרי בנימין שוכר גמליאל, מרי קהילת מעזבה פסק שהמום פוסל, ואף עשה מעשה ושחט את העגל.

אתו בהנהגת הקהילה היה מרי עואץ בן יוסף.

יוסף בן עמרם בן עודד

ר' יוסף בן עמרם בן עודד בן זכריה בן יהודה העתיק סידור בעיר עמראן, מצפון לצנעא, בשנת תי"ב (1652). בכה"י קט"ו דפים.

הסידור שלם, מתחיל מתפילות החול והשבת, החגים כולל הגדה של פסח עם פירוש לר"י בשירי, סליחות, נוסח ברכות, עיבור שנים, נוסח שטרות ושירים. הסידור מתאים במבנהו ובתוכנו לסידורי תימן מן המאה הי"ז. פירוט תוכן הסידור מופיע בספרו של י"ל נחום.

בקולופון דף 115 א' כתוב:

יוסף בן רחבי

ר' יוסף בן רחבי חיבר ספר העוסק בליקוטים לתורה בישוב בית אלדראב במאה הי"ט.

הוא חיבר את הספר מכ"א בשבט שנת תרל"ו (1876) ועד לניסן שנת תרמ"ג (1883) בישוב ביר אלדרב שבמחוז רחבה, כ-20 ק"מ מצפון לצנעא.

בכה"י רל"ג דפים, וחיבר את הליקוטים לשימוש אישי. מסתבר, שהיה מרי הקהילה, ולכן ליקט לו טעמים לתורה במשך כשבע שנים כדי שיהיה בידו רעיונות לדרשות ולדברי טעם בסעודות מצווה ואבל.

יוסף בן שוכר

ר' יוסף בן שוכר העתיק שני ספרי קבלה, עפ"י הערכה, במאה הי"ז. לא ידוע מקומו וזמנו המדויק.

הוא העתיק את ספר הקבלה לחם שלמה למרי שלמה בן דוד הכהן, ואת ספר הקבלי ספר הסגולות למרי שלום בן יוסף הקרחי. שני החיבורים מחכמי תימן, ובדרך כלל, הועתקו שני החיבורים יחד בתימן.

בכה"י פ"ב דפים, הספר לחם שלמה בדפים א-נג, ומדף נג, ב' עד הסוף ספר הסגולות. נכתב במימון ר' יחיא בן שלום.

בקולופון כתוב:

"נשלם... היום יום ו' שהוא ר"ח שבט... ונכתב לשם... יחיא בן סאלם... והכותב... הצעיר יוסף בן לא"א מ"ו ?ש[[כר".

עמודים

Subscribe to הכל