הכל

מרי יהודה בן שלמה היה מחכמי העיר צעדה בתחילת המאה הי"ד. העיר צעדה בצפון הרחוק של תימן, מרוחקת כחמישה ימי הליכה מצפון לצנעא.

הוא ידוע מתוך ספרו @44"כתאב אלחקאיק"@55 - ספר האמיתיות. הספר הוא מדרש לתורה בדרך אליגורית, בדומה לדרשותיו של פילון אלכסנדרוני, למשל "משה הוא השכל, אהרן הוא המדמה, שלושת בני נוח הם שלושה כוחות הנפש". כך דרשו גם את המצוות המעשיות.

י"ל נחום פרסם שיר - "שירה חרוזה ליהודה בן שלמה נתן יש"ל על כוונת הפילוסופים בספרי ההיגיון".

לא ידועים פרטים נוספים על המשורר ושירו. יש להעריך, כי חי עד המאה הט"ו, שכן עד המאה הט"ו רווח מאוד העיסוק בפילוסופיה, בשונה מהתקופה שלאחר המאה הט"ז שאז התפשט מאוד העיסוק בקבלה.

חיזוק נוסף לעובדה כי המשורר הוא מן המאה הט"ו הוא, כי שיר זה נמצא בקובץ אחד עם שירי ר' דוד בן ישע הלוי אשר חי בתקופה זו.

מרי מאיר בן משה יונה מוזכר בספר "ואברהם זקן" - דרושים לר' חיים חורי, ושם כתוב: "דרוש לנשים צדקניות אשר דרש ר' מאיר יונה בן המנוח ר' מוסא בן המנוח המקובל הישיש והנכבד ר' זכריה יונה זצוק"ל עיקרו מערי תימן".

ר"י רצאבי מעריך, שאולי מדובר במשפחת ונה המפורסמת בתימן או במשפחת חמאמי, משפחה ידועה, ואשר תרגום המילה לעברית הוא יונה.

השם יונה היה קיים בתימן (ראה במפתחות), ולכן אין סיבה לשנות את שם המשפחה.

מרי יוסף בן אברהם היה דיין וכנראה ראב"ד, בעיר צנעא במחצית השניה של המאה הט"ז. הוא ידוע מתוך שלושה פסקי דין שפרסם הרב עמרם קורח בשנים ש"ל- של"ד (1570-1574).

בשטר ראשון הוא חתום ראשון עם הדיין מרי יוסף בן בנימין כהן בצנעא בשנת ש"ל (1570) על שטר מכירת תאג'. המוכר הוא סאלם בן עואץ' בן סעיד אלדקל והקונה הוא יחיא בן יוסף חמאמי. לכתבי היד הייתה חשיבות עצומה בתימן, ועל שטרי המכירה חתמו בד"כ הדיינים והמנהיגים.

בשטר השני הוא חתום ראשון עם הדיינים מרי עמרם בן יצחק ומרי זכריה בן ישועה בן יוסף. השטר השני עוסק במכירת תאג' בצנעא בשנת של"ד (1574).